בואו נהפוך את עצמנו לתצפיתנים

כדי להכיר את הילדים שלנו טוב יותר, עלינו לחיות אתם ולחוות אותם.

הורים רבים סבורים שהם מכירים את הילדים. אבל כשפורטים את החיים המשותפים שלהם לפרוטות, מגלים שהם בקושי רואים את הילד.

הם קשורים אליו בעבותות של שאלות רלוונטיות ועשייה: הלכת? התרחצת? מה למדת? איך הצלחת ב...? מה אמרה לך המורה? לך מיד לישון! תפסיק לריב עם אחותך! אל תוציא לו לשון!

הם אינם קשורים לילד בעבותות של הבנה למהלכיו.

אולי הוא לא נכנס למיטה כי יש לו פחד מללכת לישון? אולי הוא לא אוהב ללכת לגן, כי מישהו מציק לו שם? אולי קשה לו בגלל המורה, כי המורה מקשה עליו בכיתה?

כדי לדעת ולהבין מה עובר על הילד עלינו להסתכל עליו, להביט בו, ולצפות במהלכיו.

איך נגלה שיש לילד בעיה חברתית בכיתה, אם לא נתצפת ונראה איך הוא מגיב לחברה?

איך נגלה שהילד לא אוהב אוכל מבושל, אם לא נשים לב מה כן אכל ומה לא?

איך נדע שילדנו אוהב לשחק רק עם קטנים ממנו, אם לא נראה אותו משחק?

בואו נהפוך את עצמנו לתצפיתנים.

הילד מביא חברים הביתה? לא נשב בחדר השני וננצל את השקט לעצמנו. להפך, נשב קרוב מספיק כדי לשמוע וכדי לראות, מבלי שהילד ישים לב שאנו מתצפתים.

לא נרוץ כל היום ממטלה אחת לאחרת, להפך, נשאיר לנו פנאי לישיבה של סתם, כדי לנצלה עד תום בבדיקת השטח.

אנשים רבים הצליחו להביא את ילדיהם לעולם טוב יותר בזכות ששמעו לעצה זו והחלו לצפות ביחסי הילד עם חברים, עם אחים, עם אנשים שסביבו ועם שכנים.

המורים בכיתה עסוקים וטרודים עם ילדים רבים, לא תמיד הם שם בשביל הילד האחד שלכם. התפקיד ההורי שלכם הוא להיות שם בשביל הילד שלכם.

שימו לב אם הילד אוהב לשחק עם ילד אחד בלבד או שיש לו קשר עם ילדים רבים.

שימו לב אם הילד משחק עם עצמו ברוב הפעמים, או לא מסוגל לשחק בלי קהל סביבו.

שימו לב אם הילד שתקן מדי או דברן.

אם הוא מקבל יפה את חבריו או רב עמם.

שימו לב אם ילדכם משחק במשחקים בדמיונו, או אוהב דווקא משחקים פיזיים.

שימו לב לילד שמולכם, כך תדעו להתאים את עצמכם לילד הזה. להבין למה הוא כל כך כעסן, למה הוא כזה דברן, למה הוא נכשל בלימודים ומה רמתו אל מול ילדים אחרים בני גילו.

השאירו זמן פנוי לתצפית – זה לא יהיה מיותר.

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.