הסתפקו במה שיש לכם

כמה קל לבכות ולומר: "למה לו יש ולי אין?". אבל זה לא מה שיעזור שיהיה לי יותר, נכון?

מי שרוצה יותר – לא רוצה לשמוע את הדברים הללו. הוא רגיל לרצות יותר, הוא רגיל לקנא בשני, הוא רגיל לדרוש ורגיל לבכות.

קשה להרגיל את עצמי להסתפק.

הורים הם אנשים מבוגרים. הורים הם מבוגרים המראים דוגמה לצעירים יותר. מראים דוגמה חיה לכאלו שהרבה פחות מרוסנים. ילד שחי עם הורים שכל משאת נפשם היא להיות כמו השכן, להצליח כמו החבר, לקנות רכב כמו של הבעל של... וספה כפי שראו בדירה לדוגמה, ילד כזה שואף אל תוכו את המוסכמה של: "אם אין לי – אומלל אני!".

לעומת זאת, הורים שמרסנים את עצמם, אומרים לעצמם: "יש לי די!", או: "מה שיש לחבר שלי, שייך לו, ואני שמח בשמחתו" – הורים כאלו יצליחו להביא את הילד לכך שהוא ישמח בשמחת החבר, שמקבל בכל שנה ילקוט חדש, על אף שהוא בעצמו לא מקבל, ומשתמש באותו ילקוט כבר ארבע שנים בדיוק.

קשה להרגיל את עצמי להסתפק.

אבל אם אדע שיש אחרי עוקבים קטנים, שאני, בקנאתי, מרגיל אותם להרגל מגונה של קנאה ותחרות – אולי אצליח לחפות על יצר הקנאה שרודף אותי.

כל אדם מקנא בדברים אחרים.

יש אחד שמפריע לו שאנשים אחרים חכמים ממנו, יש אדם שאינו יכול לראות שחברו גר בטירת פאר והוא בדירה קטנה של שלשה חדרים, יש אדם שעיניו יוצאות לחברו שילדיו טובים משלו, ויש אחר שמה שמוציא אותו מדעתו זה שהשכן מלמטה הוסיף עוד חדר, והוא עדיין לא.

כל אלו לא ינוחו ולא ישקטו עד שיהיה להם מה שיש לאחר, ועוד הרבה יותר מכך. אין סוף לרצונות ומאוויים. ככל שאנו רוצים מה שיש לשני, ומצליחים להגיע אליו, כך התשוקה שלנו גוברת.

יש הבדל גדול בין לשאוף להיות "טובים יותר" לבין לשאוף להיות "כמו".

אנשים שמקנאים – מביאים לידי כך שבסופו של דבר אין להם חברים. מי יכול להיות חבר של מישהו שלא שמח בשמחתו? מי ירצה להיות חבר של אדם, שמי יודע אם עצתו עצת אמת, כי ידוע שצרה עינו בו?

ילד שגדל בבית, שבו מדובר רבות על הצלחת החבר, או האחר – לומד לרצות מה שיש לאחרים, לומד שלא להסתפק במה שיש לו. הוא הופך לילד שלא טוב לו אף פעם. הוא קיבל במבחן ציון טוב, אבל מתלונן שחברו קיבל יותר.

ילד כזה לא מסכים שאחיו יקבל משולש פיצה גדול משלו, ויהפוך את העולם אם רצועות הצ'יפס ששמו לאחיו בצלחת יהיו רבות מאלה שבצלחתו.

לילד כזה לא שייך לומר: "אסור לקנא", "תפסיק לבקש מה שיש לאחיך!". הוא חי בזה, הוא למד את הטכניקה מכם, ההורים. הוא חי בגישה של: "כל מה שיש לשני – שלי הוא, ואם לא – הוא יהיה שלי!". הוא חי בשיטה של: "עלי לעשות הכול כדי לגבור על חברי". הוא מפסיד חברים, כי חברים אוהבים ששמחים בשמחתם.

הוא מפסיד בעצם את מהות החיים, מהות האומרת: "שמח בחלקך ותהיה עשיר. אם לא תשמח בחלקך – גם אם תהיה עשיר תרגיש כעני בפתח".

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.