השיא של כל התורה: בואו להכיר מקרוב את פרשת השבוע, פרשת האזינו

פרשת השבוע הנוכחית היא פרשת האזינו, הכוללת את "שירת האזינו". מדובר בשירה מופלאה, הכוללת סקירה של כל ההיסטוריה של עם ישראל לדורותם.

בספרי על פרשת האזינו, אמרו חז"ל כי "גדולה שירה זו, שיש בה עכשיו, ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא".

שירת האזינו – היא עיקרה של התורה כולה. דברים אלו נלמדים מציוויו של משה: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל". מצוייו זה למדו חז"ל מצות עשה של כתיבת ספר תורה. על כך מובא בגמרא: "אמר רבא: אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו. שנאמר: ועתה כתבו לכם את השירה".

רבותינו במסכת גיטין מבארים כי על פי הפשט, המצווה מן התורה היא לכתוב רק את "השירה הזאת". דהיינו, את שירת האזינו. אמנם למרות זאת, להלכה נפסק שיש לכתוב את כל התורה. משום שאסור לכתוב "מגילה" בודדת מן התורה, אלא חייבים לכתוב את כל התורה. כלומר: המצווה לכתוב את כל התורה נובע מן החיוב לכתוב את שירת האזינו. מכאן מלמד שהתורה כולה תלויה בשירת האזינו, וכי שירה זו היא שיאה של התורה.

הרב זמיר כהן במסר מיוחד מפרשת האזינו:

על שירה זו כתב הרמב"ן: "הנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד כל המוצאות אותנו בביאור... וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח... והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאותינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין. בעבור שמו הגדול יתברך". 

הרמב"ן מביא כהוכחה לדבריו את הנאמר ביחזקאל: 'וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים, וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי, לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל'.

הטעם השני, כדי לקיים את הבטחת הקב"ה לנביאים, רמוז במילות השירה: "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב". כלומר: כאשר ישראל יווכחו באזלת ידיהם, יאלצו לחזור בתשובה ולתלות את בטחונם בהבטחות הקב"ה.

רש"י על הגמרא מסביר כי "אחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד, תכלינה אלו הצרות ויבא משיח, כדאמרינן כי אזלת יד". מכאן נראה כי הגאולה העתידית של ישראל מובטחת, ואינה נובעת מכוחם ועוצם ידם של ישראל, כפי האמור בשירה: "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל". בשירה זו מבאר כי הכל היה לפי ההשגחה האלוקית - הקב"ה הוא זה שהסתיר פניו מישראל כדי שיחזרו בתשובה, והוא גם זה אשר יביא את הטובה לעם ישראל בעתיד לבוא. שנאמר: "הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".

עוד נציין את דברי רש"י על כך שהגאולה העתידית תהיה ביד חזקה כבגאולת מצרים, "על כורחם של ישראל". כן אמרו חז"ל בקהלת רבה: "כגואל ראשון כך גואל אחרון".

הרב ברוך רוזנבלום במסרים מופלאים מתוך פרשת האזינו:

לקריאת פרשת האזינו לחצו כאן  או כאן. 

לתקציר הפרשה וליקוטי רש"י, לחצו כאן. 

מעוניינים להרחיב את ידיעותיכם על פרשת האזינו? לחצו כאן.  

הרב אורי זוהר בלקח מוסרי מתוך הפרשה: