איה קרמרמן לא עושה דיאטה. היא משנה את אורח החיים

אני מתארת כאן סיטואציה, ותחשבו אם היא מוכרת לכם: יושבים בסוכה, זמן שמחתנו, או יותר נכון זמן סעודותינו, ואוכלים יותר מדי.

פותחים כפתור במכנסיים, מתרווחים לאחור ונאנחים: "יואו כמה אכלתי/אכלתי יותר מדי/הגזמתי/אחרי החגים חוזרים לדיאטה". מוכר, נכון? השנה הגוף מרגיש היטב את הפינג-פונג האינטנסיבי בין שבת לחג. אבל בואו נודה על האמת – בכל זאת, לפני רגע היה יום כיפור – אנחנו אוכלים יותר מדי בלי קשר לחגים.

כמה ימים לפני ראש השנה קיבלנו פלומבה לכך שאנחנו עם גרגרן. התפרסמו נתוני ההשמנה של הישראלים. אני מזהירה, הם לא מחמיאים. אבל החלק המצער הוא שאנחנו בהכחשה, כי אם היינו קוראים את הנתונים ומתייחסים אליהם בכובד הראש הראוי, לא היינו פותחים כפתור על הספה בסוכה ולוקחים כדור נגד צרבת.

להלן הנתונים, בבחינת צרת רבים חצי נחמה: 48 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בעלת עודף משקל או במצב של השמנה. 55 אחוזים מהגברים ו‑41 אחוזים מהנשים. 56 אחוזים מהנשים רוצות לרדת במשקל. 41 אחוזים מהגברים מעוניינים לרזות.

בהגדרה הרפואית קיימת הבחנה בין עודף משקל, השמנה והשמנת יתר. הסקר שפורסם אינו מבחין בין שלושת המצבים, וחבל. ההגדרה של שומן עודף או השמנה היא חישוב היחס בין הגובה והמשקל, הנמדד על ידי פרמטר ששמו BMI, או בעברית – מדד מסת גוף. כאשר אין איזון ביחס הזה, זה מצב של השמנה. זה לא ש"לא נסגרים עליי המכנסיים", אלא זה אומר שהאיברים הפנימיים נמחצים על ידי שומן עודף. אתם יודעים מה הנתונים האלו אומרים? הם אומרים שחצי מאיתנו, תודות למשקל העודף, עתידים או נמצאים בסיכון לחלות בסוכרת, במחלות לב, בשבץ, בדלקת פרקים ניוונית ובסרטן. מישהו התפלל לאחד מאלו בראש השנה? כנראה לא. אבל איכשהו אנחנו עושים נתק פסיכולוגי בין מה שאנחנו מכניסים לגוף ובין התוצאה. אנחנו לא מדברים כאן על יופי או על גוף חטוב כדי להעלות תמונה לאינסטגרם. אנחנו מדברים על הבריאות שלנו. זו שנלקחת כמובנת מאליה, עד שיום אחד היא נעלמת באופק ומשאירה אותנו פעורי פה ולא מבינים למה זה מגיע לנו.

אז לכבוד השנה החדשה, אני רוצה לתת כלי מלחמה למי שמעוניינים להגיד תודה לגוף ולהתחיל לשמור עליו:

1. הדבר החשוב ביותר זה ללמוד מהי מסת הגוף הנכונה לכל אחד. תזונה, כמו רפואה, היא פרטנית. כבר מזמן פג תוקפו של רעיון הרפואה הכללי. אישה בת 20, אישה בגיל הבלות, אישה נמוכה ורחבה או אישה גבוהה וצרה – גופה של כל אחת שונה בתכלית, ונכון להתייחס אליו בהתאם.

2. הגוף משדר סימנים – למדו לקרוא אותם. נניח שתקראו כמה טוב לשתות על הבוקר מים פושרים עם לימון. נהדר. קניתם ג'ינג'ר ולימון אורגני. אופס. זה עשה צרבת. להמשיך כי כתוב בעיתון שזה בריא? תלמדו להקשיב, כי הגוף מדבר אליכם. אם יש לכם חשד שמשהו לא עושה לכם טוב, תסירו אותו לחלוטין מהתפריט למשך שבוע לפחות, ושוב תקשיבו. יכול להיות שיש דבר ספציפי שמעכב אתכם מלהתחזק, להתרפא או לרדת במשקל.

3. התעמלות. כן, הדבר הזה שאנחנו מבטיחים שנתחיל ב... לעולם לא. קריטי. תמצאו התעמלות שמתאימה לאורך החיים, פרקטית, שתוכלו להתמיד בה, לא בפנטזיה. כי מנוי למכון כושר שנשאר בארנק שורף את הכסף, לא את הקלוריות.

4. חטיפים ונשנושים מול המסך – זוועות. מחקרים מראים שההרגל הזה מעודד קיצוני להשמנה. מיד להפסיק. תתייחסו לאוכל, הוא לא סייד-קיק אגבי לפעולה אחרת.

5. ארוחת בוקר. הרמב"ם אמר: תאכל בבוקר כמו מלך, בצהריים כמו פשוט עם ובערב כאביון.

6. תלמדו מה היא שעת הרעב שלכם. מתי הגוף צועק "מאנצ'יס!". אצלי זה ב‑12 בצהריים. תמיד חשבתי שאני מכורה לשוקולד, אבל אחרי סעודה נדיר שארצה קינוח. אז הבנתי, ב‑12 הגוף שלי צורח "אנרגיה", ואני מתרגמת את זה לשוקולד. אם אני אוכלת ארוחה בזמן הזה, השוקולד לא נצרך. ייתכן שאוכל משהו עם יותר קלוריות, אבל הגוף יקבל גם מענה לצרכים התזונתיים שלו. לכל אחד יש את זמן הרעב, העייפות או "צריך סוכר עכשיו". תדעו מתי הוא ותדאגו למלא אותו באוכל מזין.

7. תעיפו מהחיים את הקונספט קצר הראייה ששמו דיאטה. כל שמן יגיד לכם את זה. אין דיאטה, יש שינוי אורח החיים. אתחול מחשבתי. הגוף שלנו הוא לא פח זבל. הגוף שלנו זה בל תשחית היחיד.

8. אוהבים לאכול? תשקיעו. פלאפל שכונתי זה לא השקעה ולא תזונה. תעיפו את האוכל המתועש מהבית. תבשלו. אין ברירה. הגוף יודה לכם. תיקחו גם את הבישולים לעבודה.

9. אל תגידו "נו, זה פעם ב...". זה כמו בגן, "פעם ב..." הופך לפעם ביומיים.

10. תעיפו את המשקל מהבית. לא תמיד תרדו כמה שאתם מפנטזים, אבל אם תמדדו את עצמכם כל הזמן, תטעו לחשוב שאתם באיזו תחרות. מי מפסיד במצב כזה?

11. רוצים לצ'פר את עצמכם? תלמדו מה החולשה שלכם. מתוק? מלוח? בצקים? אל תימנעו. זה מתכון לאומללות. מה כן? תכינו לבד. תמיד זה יהיה פחות מזיק. ואם אתם מכינים לבד, תנסו להפוך את הקמח הלבן למלא, ולהפחית בסוכר ובמלח.

12. תשתפו את הילדים. לחיות בריא זה משהו שילך איתם כל חייהם. אתם משקיעים בחוג כינור או בשיעור בלט, אבל מה הסיכוי שהם יהפכו לרקדנית או לנגן תזמורת? למה הגיוני להשקיע בזה מאמץ, אבל בבריאות שלכם לא? אז בתור מישהי שאבא שלה נפטר מהתקף לב כשהייתה בת חמש, אני יכולה להגיד לכם: אין דבר חשוב יותר לילדים מהבריאות שלכם. והם יעשו הכול כדי לשמור עליה.

שתהיה לנו שנת בריאות ורפואה שלמה לכולנו.

פנקייק טבעוני משיבולת שועל

הנה דוגמא למתכון שהוא מפנק, אבל לא קונבנציונלי, עם שימוש שונה ברכיבי מזון. אין ספק שדיאטטי הוא לא, אבל בהחלט לא פוגעני כמו פנקייק רגילים.

חומרים:

כוס ורבע קוואקר עבה / חצי כוס קמח כוסמין או קמח מלא / שקית אבקת אפייה / רבע כפית מלח / 1.5 כוסות חלב שקדים / 2 בננות בשלות

אופן ההכנה:

טוחנים במעבד מזון או בבלנדר את הקוואקר עד שמתקבל קמח דק / מוסיפים למעבד המזון את כל הרכיבים מלבד הבננות / מוסיפים את הבננות וטוחנים עד שמתקבלת משחה / מחממים מחבת נון-סטיק ומורחים אותה במעט-מעט שמן / לוקחים עם מצקת קצת מהבלילה ויוצקים עיגול / כשהבלילה מתחילה לבעבע הופכים בעדינות עד שהצד השני גם מקבל צבע / מי שאוהב טעם חזק של בננה שיכין פנקייקים עבים, ומי שפחות אוהב בננה - פנקייק דק.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

הטור פורסם בעיתון "בשבע"