היא כל היום מתלוננת - מה עושים?

שמעתי שיש דבר כזה "לקות חשבונית". אם הבת שלי מתקשה רק בחשבון, יכול להיות שיש לה את זה? איך מאבחנים דבר כזה?

דיסקלקוליה היא לקות למידה ספציפית במתמטיקה. זו לקות קוגניטיבית שגורמת לאדם ללמוד מתמטיקה או להשתמש בידע מתמטי קיים פחות טוב מבני גילו. לילד / אדם בעל דיסקלקוליה יש פער של כשנתיים ביכולתו לרכוש מיומנויות החשבון בהשוואה לבני גילו. הפער אינו נובע מסיבות אחרות כגון אינטליגנציה נמוכה, לקויות או פגמים במערכת החושים, לקויות שפה או הפרעות בקשב וריכוז.

ישנם תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז גבולית (כלומר, מתפקדים בתחום זה בגבול הנורמה הנמוכה), והקושי בא לידי ביטוי בעיקר במקצועות הדורשים שימת לב לפרטים ואינם כוללים שפה כחשבון. יתכן גם כי ישנה לקות אחרת שבאה לידי ביטוי רק בחשבון, מכיוון שבמקצועות אחרים התלמיד מצליח להישען על תחומי חוזק אחרים, שאינם יכולים לסייע לו בחשבון.

אם את חוששת שלבתך יש לקות חשבונית, ניתן לבצע אבחון כישורי למידה – אבחון דידקטי הכולל בדיקה מעמיקה של תחום זה, באבחון יבדקו גם קשיים נוספים העלולים להשפיע באופן ספציפי על מתמטיקה.

(אודי קוזין, מאבחנת כישורי למידה ועובדת סוציאלית, מנהלת מכון "כישורים")

* * *

 אני נוטה מאד להאשים את עצמי כאשר אני מרגישה שהשני לא מרוצה ממני, או שדברים לא יוצאים כמו שאני רוצה. שמתי לב שיש הרבה אנשים, למשל כמו בעלי, שמאד מבינים את עצמם. למה אני שונה? מה כדאי לעשות?

הנטייה להאשמה עצמית, ובמיוחד כאשר היא מגיעה עם צורך לרצות את השני ונטייה לביקורת עצמית מוגזמת כאשר תוכניות לא יוצאות פרפקט, מצביעה בדרך כלל על דימוי עצמי נמוך, שגורם לצורך מוגזם לאישור מהשני.

לכן חשוב שראשית כל תחזקי את הדימוי העצמי שלך, ע"י כך שכל פעם שאת עושה משהו ומרגישה בו קצת סיפוק – תרשמי לעצמך אילו תכונות או כישורים ו/או כוונות טובות עמדו מאחורי המעשה. כך במשך מס' שבועות תגלי תכונות וכישורים שמאפיינים אותך, שיחזקו את ביטחונך העצמי, ואז יהיה לך קל יותר להבין את עצמך, למה עשית מה שעשית, במקום להאשים את עצמך. אם בכל אופן את מרגישה שאת זקוקה לחיזוק מהשני, תבקשי מבעלך או מחברה טובה שתעזור לך לגלות את התכונות והיכולות הטובות שבך. לעיתים האדם מרגיש צורך להאשים את עצמו, כדי שהצער שמקבל מהאשמה כאילו ימנע ממנו עונש חמור יותר. אף על פי שאין בחשיבה זו הגיון, היא מראה על קושי עמוק יותר, ובמקרה כזה חשוב להיעזר באיש מקצוע כדי לצאת מהנטייה ההרסנית להאשמה עצמית.

בהצלחה רבה במציאת האני האמיתי החיובי שבך.

(יפה בלומנטל, מנהלת מכון "פעימות" לטיפול רגשי)

* * *

בתי בת ה-10 היא ילדה קנטרנית מאד. היא כל היום רק מתלוננת. האוכל לא טעים לה, האחים מעצבנים אותה, המורה בכיתה נטפלת רק אליה, וכך כל היום. איך אוכל לגרום לה להפסיק להיות כזו?

בתך בוחרת מבלי משים בהתנהגות הזו של הקנטרנות. שווה לה להיות כזו שכל היום מתלוננת, העיקר שיהיה לה מקום בבית. מקום שהוא רק שלה. ברגע שאתם, ההורים, קוראים לה בשם "קנטרנית", וברגע שאתם שמים לב לכל דברי הקנטרנות שלה, אתם מחזקים את התנהגותה השלילית.

מה שאני יכולה להציע לכם זה להפסיק לשים לב לדבריה כשהיא מתלוננת, אבל דווקא להתייחס בכבוד אליה כשהיא לא במצב של פגיעות.

בשיחה שאינה קשורה לשום אירוע, הבהירו לה איך ניתן לבחור להרגיש אחרת, אם רק מסתכלים על הטוב ולא על הרע. הסבירו לה שלכולנו קורים גם דברים לא נעימים, אבל כולנו מצווים לבחור בטוב, אם איננו רוצים להרגיש רע. אל תקראו לה בשום אופן בשם, וגם אל תאמינו לעצמכם כשתחשבו שהיא שלילית.

זכרו שאין אדם שלילי בעל תואר שלילי. יש התנהגות שלילית שאפשר לנטרל אותה, ואינה קשורה דווקא בה.

כל שינוי התנהגות אורך זמן. קבלו את התקופה הזו של השינוי, זה לא יקרה בין יום, אבל עם רצון חזק שלכם לשיפור אני בטוחה שהילדה תפסיק להתלונן.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות