כיצד מרגילים ילד למשמעת?

בתי בת שלוש וחצי מגיבה לכל הוראה בסירוב, וכשאומרים לה לעשות משהו מיד היא עונה: לא! כיצד ניתן להרגילה למשמעת?

גיל שלוש מבטא מעבר מינקות לילדות. תינוק תופס את עצמו כחלק בלתי נפרד מהוריו. בסביבות גיל שלוש זהותו נפרדת מהם, והוא רואה את עצמו כדמות נפרדת בעלת צרכים, יכולות ורצונות משלו.

כחלק בלתי נפרד מתהליך גיבוש זהותו העצמית, הילד מסרב לבצע את המוטל עליו מתוך מטרה להרגיש "נפרד". לכן יש המכנים גיל זה "גיל המרי", כך שיש להבין שזהו תהליך טבעי בגדילה. אין להיבהל ממנו, אלא להפעיל סמכותיות אדיבה על ידי חזרה על ההוראה בעקביות רגועה עד לביצועה.

בשלב ראשון, כדאי להמעיט את מספר ההוראות הניתנות לילדה, ואף להורות לה לבצע פעולות שבכל מקרה היא מתכוונת לבצען, כמו נעילת נעליים לפני יציאה, ולשבח אותה על ביצוע ההוראה: "אני שמחה לראות שאת שומעת בקול אמא ושנעלת נעליים מיד". כך הילדה מתאמנת למשמעת בהוראות שקל לה ליישם אותן. לאחר שהיא מתורגלת בכך, יש להגביר את תדירותן ולדרוש ממנה גם דברים שקשה לה יותר לבצע.

בנוסף לכך, חשוב גם לספק לילדה את הצורך בהרגשת עצמאות, ולכן בדברים שאינם מהותיים יש לתת לה לבחור בעצמה בין שתי אופציות המקובלות עלינו, דוגמת בחירת בגד שתלבש מבין שני בגדים המוסכמים עלינו.

(שושי שרגא, מומחית לגיל הרך ומנחת הורים)

* * *

אנחנו נשואים בסך הכול שנה אחת, ומשום מה אנחנו רבים המון. לפעמים יוצא לנו לריב אפילו פעמיים ביום, גם בבוקר לפני שהוא יוצא מהבית וגם בלילה כשהוא חוזר.

האמת היא שהמריבות לא תמיד על עניינים חשובים, לפעמים זה ממש סתם, על זה שהוא לא שם את הצלחת בכיור וכדומה. רציתי לשאול למה זה כך? אולי זה מראה שאנחנו לא מתאימים על אף שחשבנו שכן, ולכן התחתנו?

שני אנשים שונים שמתחילים לחיות יחד לא תמיד חושבים אותו דבר ולא תמיד מסכימים ביניהם על דברים, אבל האהבה שביניהם ורצון האחדות אמורים להביא אותם לכך שירצו ויכמהו לחיות באחווה. אם נותנים למים לזרום מבלי לעצור אותם, הם יזרמו לכל עבר ובכל צורה. כשרוצים שדבר לא יזרום בלי לעצור, צריך לשים לו מעצור. המעצור שעליכם לשים למריבות הללו ולכעסים שביניכם הוא מעצור השלום.

באמצעות השלום שתביאו לביתכם, תצליחו ללכת בדרך הנכונה ולהפסיק לריב. אל תחשבו איך להפסיק לריב, חשבו איך תביאו שלום הביתה.

שלום מביאים על ידי עשייה למען השני, רצון לשמח את האחר, נתינה בלב שלם וקבלת האחר בחיוך וברוח טובה.

הביאו את השלום לביתכם – והמריבה תחלוף מאליה, בפרט שאת מציינת שאינכם רבים על עניינים משמעותיים.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

הבן שלנו, בן ה-9, מתקשה בהבנת הנלמד בשיעורי חומש. הוא אינו מבין את הנקרא בחומש ומתקשה גם בפירוש רש"י, אף על פי שהקריאה בכתב רגיל והבנת הנקרא שלו בסדר.

הקריאה והבנת הנקרא בתנ"ך ובמפרשים שונה מקריאה והבנת הנקרא בטקסטים המתאימים לגילו של בנכם. היא מורכבת יותר מבחינת עומס התכנים, סגנון הכתיבה מקוצר יותר, הרמה הלשונית גבוהה, סגנון ההבנה שונה, והידע אינו נשען על ידע יומיומי ומוכר לילד כמו בקריאת טקסטים סיפוריים או לימודיים.

אני ממליצה כי תנסו לעזור לו בבית לפי ההמלצות הבאות, ובמידה ולא יחול שיפור לאחר כחודש וחצי, שלחו אותו לשיעורים אצל מורה מתקנת עם ניסיון בעבודה על תחום זה (במידה ותרצו חוברת עבודה מוכנה לעבודה בתחום זה ומתאימה גם לבית, מומלץ להשתמש בחוברת "רש"י – קל לקרוא ולהבין").

למדו אותו לעצור לאחר כל פסוק, ולהסביר לעצמו מה קרא במילים שלו. התעכבו על מילים שאינן מובנות לו, ונסו להבין יחד לפי ההקשר הכללי או לפי דמיון המילה למילים אחרות בשפה (משפחת מילים כמו התהלך – הלך). סכמו כל נושא שקרא במילים אחרות. את כתב רש"י ומיומנויות הבנה ברש"י ניתן ללמד אותו לקרוא לפי ההוראות בחוברת. נסו לעשות זאת בצורה החווייתית ביותר שתוכלו, ובשעה שבנכם מרוכז ורענן.

(אודי קוזין, מאבחנת דידקטית, עו"ס, מטפלת רגשית, מנהלת מכון כישורים)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות