איך מונעים חרדת בחינות?

אני מורה בתיכון, מכינה לבחינות בגרות. יושבת אצלי בכיתה תלמידה שיודעת ומבינה את החומר, אך לפני המבחן פוחדת מאד, רועדת ונתקפת בבחילות, בוכה, והישגיה במבחן נמוכים מאד ובכלל לא משקפים את ידיעותיה. מה אפשר לעשות אתה?

תופעה של חשש פני מבחן היא נורמטיבית, וגם מאיצה ללמוד. אך תיאורך מתייחס למצב של חשש קיצוני, הנקרא "חרדת בחינות". חרדה זו מתבטאת בעיקר בתגובות גופניות (כגון האצת דופק, בחילות, תחושת "חישכון" – בלק אאוט וכו'), ותגובות מחשבתיות (פחד מכישלון וכדומה). אלה מובילות לבלבול ולחוסר תפקוד או תפקוד ירוד במבחן, על אף ידיעה טובה של החומר. חרדת בחינות יכולה להתרחש בכל גיל, אך מלחיצה במיוחד כשמופיעה לקראת בחינות הבגרות.

גורמים שונים עלולים להוביל לתופעה זו: חשש מאכזבת הסביבה, צורך בשלמות, קשיים בלימוד וכו'.

קיימות דרכים שונות להתמודדות עם התופעה. המורה יכולה לסייע בהפחתת החרדה באמצעות עידוד רב, הבעת אמון ביכולותיה של התלמידה, מיקוד החומר, מתן מבנה המבחן, ארגון החומר בצורה ברורה, והפניית התלמידה לטיפול מקצועי, כמו טכניקות שונות של הרפיה או דמיון מודרך (הדמיית מצב של מבחן ודרכי התמודדות מוצלחות עם החרדה). המודעות לבעיה תסייע להתמודדות עמה ולמציאת פתרון יעיל.

(קרן אהרן, מאבחנת דידקטית, מאמנת רגשית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

* * *

אנחנו נשואים 15 שנה בערך, ורוב הזמן באושר. יש לי בעיה אחת: בעלי אדם מאוד שקט ולא מדבר הרבה. אני מאוד פתוחה ומספרת מה עבר עלי מהרגע הראשון ועד האחרון. אני יכולה גם לא לספר, אבל אני מרגישה שאם לא אדבר וגם הוא לא ידבר, לא יהיה שום קשר בינינו.

מרגיז אותי שאני מדברת ללא הפסקה, והוא לא משתתף בדיבור אלא רק בהקשבה. איך אני יכולה לגרום לו לפתוח את הפה? מה לעשות כדי שהוא יבין שבלי לדבר אין שום דבר מעניין יחד?

נשואים באושר, בעל שמקשיב ואישה שמרגישה שיש למי לדבר -  כל אלו שציינת פה הם הבסיס לתשובה שלי.

זוג שיודע לומר שהוא מאושר, זוג שיש לו פה וגם אוזניים, זוג שמחפש קשר ודיבוק חברי, יצליח להגיע לזה.

אני שומעת בדבריך שיש בכם הכול. מה שחסר זה רק בורג קטן. בורג של "לדבר על העניין".

ייתכן שאת מספרת מה קרה בעבודה, ומה סיפרה לך חברתך, אבל מעולם לא אמרת לבעלך את מה שבאמת יושב על לבך.

מצאי ערב אחד שקט, שימי לב שהוא מאזין לדברייך והסבירי לו בדיוק מה שהסברת כאן, בשאלתך. עושה רושם שהוא מאזין היטב לדבריך, ושהוא יבין את כוונתך.

קחי בחשבון שיש אנשים שלא ניחנו בכושר הבעה בדיבור. הם טובים יותר בדברים אחרים. אם יבין את כוונתך – הוא בוודאי ישתדל, כי את צודקת שקשר מתייצב בשיחה אמתית מלב אל לב.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

לאחרונה נודע לי שבני אוכל ומקיא. האם קיימת בולימיה גם בבנים?

אכן כן, הפרעת הבולימיה קיימת גם בבנים. מחקרים מראים שכ-8% מכלל החולים בבולימיה הם בנים. לצערי, נתקלתי במקרים של בולימיה בבנים אצלי בקליניקה בכל הגילאים.

בולימיה מוגדרת כהפרעת אכילה שבה המאובחן סובל מהתקפי זלילה – שבסופן הקאות, שנועדו לטהר את גופו.

בולימיה מאופיינת בקונפליקט בין הפחד מאוכל לבין שימוש באוכל להרגעת סטרס ופחדים. הדבר קורה בדרך כלל מסיבות פסיכולוגיות הגורמות להשתוקק למזון תוך הרגשת רעב מדומה, כלומר רעב פסיכולוגי.

המאובחן אינו אוכל בהתאם לצרכי הגוף, כי אם בהתאם להתרחשויות ולאירועים שקרו במשך היום, ללא קשר למידת הרעב האמיתית, דהיינו, אכילה רגשית.

הבולימיה, כאמור, מורכבת מאירועים חוזרים ונשנים של אכילה והיטהרות, ומאופיינת באכילת מזון בכמות גדולה בפרק זמן של שעתיים ברציפות, בדרך כלל.

על מנת לבחון האם קיימת בולימיה, יש לבדוק האם קיימים לפחות 3 מהסימפטומים הבאים:

- נעלמים מעיני המשפחה בשעת הארוחה או אוכלים בסתר.

- האכילה נפסקת ע"י כאבים או הקאות.

- ניסיון להפחית במשקל בעזרת שיטה זו.

- תנודות במשקל לעיתים תכופות.

- מצבי רוח משתנים.

צורת המחלה דומה מאד בצורתה אצל בנים ואצל בנות, ולכן הטיפול זהה.

בכל מקרה, יש להתייעץ עם איש מקצוע ולטפל בהקדם, על מנת שהמצב לא יחריף. ככל שמטפלים במחלה זו מוקדם יותר גם הסיכוי להחלמה גבוה יותר.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות