פורום מומחיות
איך מנקים לפסח בלי כעס?
איך מתמודדים כשהבעל לא נענה לבקשות בזמנים לחוצים? איך מוסיפים ברזל לתפריט היומי? ומה עושים כשהילדה כועסת מאד?
- הידברות
- פורסם כ"ד תשרי התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
ערב פסח, העבודה קשה ומרובה, ומריבות הילדים נשמעים למרחוק. לצערי אני מרגישה שאני לא כועסת רק על הילדים, אני כועסת גם על בעלי. אני מבקשת לא להיכנס לחדר עם נעליים כי החדר לאחר שטיפה – והוא כן נכנס, בלי לשאול. אני מבקשת לאכול רק על הצלחת, אבל הוא הראשון שאוכל בלי צלחת. אני מעירה לו על כך שוב ושוב וזה לא עוזר. אני ממש כועסת על זה, כי הילדים עושים אחריו כל מה שהוא עושה ואני לא משתלטת, מה אני צריכה לעשות?
בערבי חג ההמולה רבה, ובבתים רבים נשמעים וויכוחים וצעקות בין הילדים, ולצערנו גם בין ההורים הלחוצים.
על פי רוב, כשאנחנו מבקשות יפה את בקשתנו – האדם שממול שומע לדברינו.
הבעיה בערב פסח, למשל, עם הלחץ והקרבה לחג, שאיננו מצליחות לבקש יפה, כי אנחנו בלחץ, ברוגז ובמחלוקת על כל מיני עניינים, עם הבעל ועם הילדים.
כדאי מאוד לערוך שיחה ביניכם לאן אתם הולכים. הסבירי לבעלך מדוע חשובים לך כל מיני דברים, שאולי נראים לו טפלים ולא מזיקים. לפעמים, כשאדם לא מסכים עם השני, הוא עושה כמו "דווקא" של ילדים, כדי להרגיז חזרה.
כדאי להסביר לו גם שזו שעה של לחץ עם הילדים ועם העבודות, ומכיוון שממש אינך רוצה להרים את הקול, את מבקשת לשים לב לדברים שחשובים לך.
הסבירי לבעלך שהילדים רואים, שומעים ולומדים, וכאשר הוא עושה דברים הפוכים למה שאת רוצה – גם הם עושים זאת, כי הם לומדים ומחקים.
השקיעי מעט כוחות ביחסים שלך עם בעלך. כן, זה זמן קשה, כפי שציינת, וגם כך ידייך עמוסות. בכל זאת, נסי לעשות עבור עצמך חלוקה. במקום להעיר לבעלך במקומות שעושה אחרת מבקשתך, אל תגיבי כשינהג כך. לעומת זאת, כשישים לב, אפילו ללא כוונה, לדברים שלך אכפת מהם, עודדי ושבחי באמת ובתמים.
אני מקווה שהיחסים שלכם כאלו שהוא לא מנסה בכוח להרע לך ולכל המשפחה. אם הוא לא אדם רע מטבעו, שמנסה בכוח להרע, הוא כנראה ישנה את התנהגותו כשיבין את הצדק שבהתנהגותך.
(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)
* * *
האם ניתן להעשיר את התפריט בברזל גם מבלי שאצטרך להוסיף ברזל בכדור?
התשובה היא כן, אך זה מאד אינדיבידואלי וכמובן שתלוי במצב הקיים.
כאשר ההמוגלובין או הברזל נמוכים מאד, יש להתחיל בתוסף תזונתי ובמקביל להעשיר את המזון בברזל.
שילוב של מזון עשיר בברזל עם מזון עשיר בוויטמין סי מגביר את ספיגת הברזל בגוף.
אנמיה פרושה חוסר דם בגוף. הסימפטומים הם בדרך כלל סחרחורת, עייפות, כאבי ראש קלים, עלייה בלחץ הדם ובדופק וחולשה.
כאשר מרכיבים תפריט יומי יש להביא בחשבון, מלבד כמות קלוריות, שומן וסיבים תזונתיים גם את כמות הברזל.
חוסר ספיגה מקסימלית של ברזל עלול להוות סיבה נוספת לאנמיה. שינויים קלים בתזונה עשויים לפתור את הבעיה: כמות סידן גדולה בתפריט עלולה לעכב ספיגת ברזל, לכן יש להקפיד על הפרדה בין מוצרי עתירי סידן לבין מוצרים עתירי ברזל.
קטניות כמו שעועית יבשה, אפונה וחומוס עשירות בברזל. יש לכלול אותן באופן קבוע בתפריט.
שלוב מזון עשיר בוויטמין סי עם מזון עשיר בברזל מבטיח ספיגה טובה של ברזל.
כמות הסיבים בתפריט לא תהיה מעל 30 גרם ליום. עודף סיבים מעכב ספיגת ברזל.
שתיית קפה ותה מונעת את ספיגת הברזל. מומלץ לשתות תה וקפה צמחיים.
בכל מקרה מומלץ להיוועץ באיש מקצוע, על מנת לקבל טפול אינדיבידואלי.
(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)
* * *
בתנו בת השנתיים וחצי, האמצעית מבין שלושת ילדינו, מרבה להגיב בבכי ובצרחות על דברים שלא מתנהלים כרצונה, דבר המעכיר מאוד את האווירה בבית. יש לציין כי ניסינו ניסיונות שונים על מנת למנוע את התופעה, אך היא עדיין ממשיכה. כיצד ניתן להתמודד ואף לשנות את תגובותיה?
עולה מהדברים כי בתכם מושכת ממכם, ההורים, תשומת לב שלילית באמצעות בכי, צרחות והפגנות. לכן ראשית, עליכם להיות ערניים לאיתות כי היא זקוקה לתשומת לב, ולדאוג למלא את החסר בפן חיובי על ידי "זמן איכות" עם אחד ההורים, כמשחק משותף בו הילדה נמצאת לבדה עם ההורה, סיפור תואם גיל וכדומה, ובנוסף הענקת חום, אהבה, ומתן חיזוקים חיוביים על התנהגות נאותה כעל איסוף צעצועים וכיוצא בזה.
אולם בו זמנית יש לוודא כי הילדה אינה משיגה דבר באמצעות התנהגות שלילית, לא רווח חומרי כמו ממתק להרגעה, לא רווח שבו יש כניעה של ההורים לאפשר דבר שאסרו, ולא רווח של תשומת לב שכולם סובבים אותה בניסיון להרגיעה. חשוב לזכור שילד המרגיש כי הבכי והצעקות הן "כלי" להשגת משאלות, ירבה להשתמש בכלי זה. לפיכך, בזמן "הפגנה" יש להודיע לה בטון בטוח, רגוע וסמכותי שכך לא יהיה, לא להיבהל ואף להתעלם מהבכי והצעקות כשהן ללא הצדקה. ככל שתהיו עקביים יותר – כך זמן ה"הפגנה" ילך ויתקצר, עד שבעז"ה יעלם לחלוטין. לאחר שהילדה נרגעה, יש לאסוף אותה בחיבוק בוטח ואוהב, ולעזור לה להמשיך הלאה.
(שושי שרגא, מומחית לגיל הרך ומנחת הורים)
יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות