כשיש בעיות כלכליות

יש לנו ילד חריג. הוא מתפקד יפה, אבל לא מתאים מלכתחילה לכתה רגילה. יש לי ויכוח עם בעלי, אם לשלוח אותו לכתה משלבת, שילמד עם ילדים רגילים, כפי שאני רוצה, או לשלוח אותו למוסד לחינוך מיוחד, כפי שרוצה בעלי.

ראוי לציין שבעלי אוהב את הילד מאוד, אבל אין לו כוחות לטפל בו. הוא מעדיף שהילד יצא מוקדם בבוקר ויחזור מאוחר, ושיטפלו בו במוסד. אני, לעומתו, דווקא רוצה שיחזור כמו כולם ושילמד עם ילדים רגילים, וגם יש לי תקווה גדולה שישתפר ויהיה כמעט כמו כולם.

אם עדיפה לילד כיתה כזו או אחרת - ש לשאול את מי שמכיר את  הילד ומבין מה טוב לו.

אני אשתדל לענות כאן על הדבר שאולי מפריע לך יותר מכול, חילוקי הדעות בינך לבין בעלך.

כשכל אחד מבני הזוג סבור אחרת, כשמחלוקת מעכירה את הרוחות בבית, אני ממליצה לפנות לשלישי שיכריע ביניכם.

במקרה זה, הדבר קל מכל מקרה אחר. מדוע? כי מדובר על בעיה או שאלה מקצועית, שדורשת תשובה של איש מקצוע. אותו אדם מקצועי יחליט בדבר הילד, וכך יכריע בדבר.

אם את מתכוונת לשאול איך לפתור מחלוקות ביניכם, אז דעי שמלכתחילה הגיוני יותר שיהיו בין בני זוג מחלוקות. בוודאי שלא תחשבו שניכם אותו דבר בדיוק כל הימים. מה שצריך זה אורך רוח, להבין את השני, להכיל את דבריו וללבן את הדברים שוב ושוב עד שמגיעים למסקנה אחת המקובלת על שניכם.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

אנו נתונים בתקופה כלכלית לחוצה מכל מיני סיבות. המצב, כמובן, משפיע על ביתנו, כלכלית ובעיקר נפשית. איני יודעת איך ראוי להתנהג מול ילדי, בני 9-14, בפן הכלכלי – האם לשתפם בקושי הנוכחי או להמשיך להסתיר?

ילדים קולטים לחץ הורי ומבינים כי המשפחה חווה קושי. כאשר לא מדברים עימם על הקושי, הלחץ והדאגה עלולים לגבוה עקב אי ודאות ודמיונות ילדותיים על תרחישים גרועים בהרבה.

לכן אם תשתפי את ילדיך, תוכלי לחוש הקלה גם בפן הכלכלי וגם בפן הנפשי.

בפן הנפשי - לא תיאלצי להסתיר מן הילדים שיש כרגע תקופה כלכלית מעט לחוצה ובע"ה היא תחלוף.

בפן הכלכלי - ילדים מבינים כי בתקופה כזו ישנם דברים שלא מקבלים וכך תחסכי מעצמך בקשות ודרישות מיותרות. הדגש הוא בעיקר על מה וכמה לשתף.

הילדים, כמובן, צריכים לדעת שישנו עוגן כלכלי לכל צרכיהם הבסיסיים כמו אוכל, שתיה, ביגוד בסיסי  וצורכי בריאות. תוכלו להגדיר יחד מה בתקופה הזו נחשב כמותרות - כגון חוגים, משחקים נוספים, ממתקים יקרים וכו'.

כאשר הילדים יקבלו מענה מובן ופשוט להבנתם הכלכלית הדלה (לא לומר 'לאבא ואמא אין כסף כעת', אלא 'בתקופה הקרובה קצת קשה כלכלית, ולכן האופניים החדשים או בגד נוסף לשבת, יוכלו להמתין'), הם יחושו רוגע - מעצם השיתוף, ביטחון - מעצם הידיעה שאת כל מה שהם צריכים הם יקבלו ואף שלווה ואמון מעצם השיתוף.

(אסתי בראון, עו"ס קלינית. מתמחה בטיפול בגישה הנרטיבית בנוער ובמבוגרים, וב-IPT)

* * *

אנו זוג הדוברים כל אחד שפת אם שונה. כעת הצטרף למשפחתנו הילד הבכור. שאלתנו, האם כדאי לחשוף את הילד לשתי השפות? כיצד לעשות זאת?

ראשית, ברכת מזל טוב חמה!

במצב של דו-לשוניות, הילד נחשף מראשית חייו לשתי שפות אם.

ילדים דו לשוניים, נוטים לדבר מאוחר יחסית, אך עיכוב זה מצטמצם בגיל שנה וחצי-שנתיים בערך, והרווח של הילדים עצום, כיוון שבגיל הצעיר קיימת יכולת רכישה של כללי השפה באופן ספונטני. לאחר מכן, יכולת זו נשחקת.

בשלבי הלמידה הראשונים התינוקות אינם קולטים שהשפות הן שתי מערכות נפרדות, והם נוטים ללמוד מילים יחידות בכל שפה. רק בשלב מאוחר יותר הם מבינים שאפשר לתרגם מילים משפה אחת לאחרת. כמו כן, בתחילה הם מערבבים בין שתי השפות או עוברים ביניהן בזמן הדיבור באופן אקראי.

כדי שיכולת הרכישה של שתי השפות תתפתח, חשוב שכל אחד מההורים יתמיד לדבר בשפה שלו, ולא ידלג משפה לשפה. כמו כן יש לתת לילד הזדמנויות להשתמש בשתי השפות, אחרת  קיים סיכוי רב שהוא יאבד את מיומנות השפה.

ילדים בעלי קושי בהתפתחות השפתית לא ירוויחו מדו-לשוניות, ואף עלולים להיפגע ממנה. על כן הורים לילדים הגדלים בבית דו-לשוני צריכים להיות ערניים ולעקוב אחר ההתפתחות של שפת התינוק. מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת במקרה של ספקות.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות