איפה כדאי ללמוד?

לאחרונה שמתי לב שבני בן ה-10 מזלזל בברכות ובתפילה. רציתי לדעת מה לעשות?

חשוב מאד שלכל ילד, בכל גיל, נגיב באותו אופן שבו נגרום לו לברך ולהתפלל יפה, ברצון ובחשק בלי לכעוס, בלי להעיר ולפעמים בלי מילים.

הערות פוגעות כמו "מה קרה לך, ככה מברכים?" או "ד' כועס או לא אוהב את התפילה שלך" - יכולות לגרום לנזקים חמורים ולגרום לחוסר חשק ולהתנגדות.

אנו רוצים שהילדים יעריכו וירצו מעצמם לברך ולהתפלל, ויתרגלו לכך גם כשהם לא לידינו. לכן, הקפידו להחמיא לילד כשהוא כן מברך ומתפלל יפה, כגון, "התפללת יפה מאד", "ד' שמח בתפילה שלך". הימנעו מהערות מעליבות.

אם אתם רואים שאינו מברך בכוונה, סמנו לו אפילו במבט המשדר, "לא מתאים לך...", או "אין זה ראוי". אין צורך להגיד במילים.

ספרו לילדכם סיפורים על צדיקים, כיצד היו מברכים ומתפללים וכיצד היו משפיעים טוב בזכות תפילתם הטהורה, וקשרו את זה לעולמם של הילדים.

דברו איתו באופן כללי (לא בשעת מעשה) מהי החשיבות של ברכה ותפילה בכוונה, כיצד כוחן גדול בשמים.

הראו לילדכם דוגמא אישית. ילדים בדר"כ מחקים אותנו. רוב נחת!

(יוכי דנחי, יועצת חינוכית ותומכת רגשית לגננות ולאמהות)

* * *

אני אמא לחמישה ילדים קטנים יחסית. החלטנו, בעלי ואני, שאצא לקייטנת אימהות. מרגע שהחלטנו על כך – אני מצטערת על ההחלטה. רק לארגן את כולם ואת הבית לכמה ימים שאהיה חסרה – זה קשה מאוד, ומה שקשה לי ביותר זה הלחץ שבו נתון בעלי. למה הוא כל כך לחוץ? האם עלי לוותר על הנסיעה בשל כך?

חד משמעית: אל תבטלי את הנסיעה!

בעלך לחוץ, כמו הרבה בעלים שמוצאים את עצמם פתאום לבדם עם חבורה של ילדים. הוא חושש, הוא לא רגיל. אפילו מדברים קטנים הוא פוחד – דברים שעבורך הם קלים כל כך, כמו למשל להתאים בגדים לילדים, או לסרק להם את השערות אחר הרחצה.

הביני אותו שהוא מתקשה. אלו כנראה לא המלאכות שהוא רגיל להן.

ישנן אימהות שרוצות, כשהן יוצאות מהבית, שהבית יישאר בדיוק כפי שהוא כאשר הן במקום. כאן יהיה התפקיד שלך להוריד מעט את הציפיות. פחות ציפיות מצדך – פחות לחץ ומתח מצדו.

תני לו להבין שבימים אלו הבית יהיה בפיקודו. הוא יחליט מה ילבשו, הוא יחליט אם יתרחצו ואיך. הוא יחליט באיזו שעה ילכו לישון והוא יחליט באיזו מנגינה לומר אתם את קריאת שמע שעל המיטה.

ככל שתורידי את הדרישות שלך, כך תאפשרי לו לחשוב לבד, להבין את התהליכים בעצמו ולהרגיש שהוא מצליח.

ככל שתנמיכי ציפיות, כך תוכלי לנוח בשלווה בחופשתך, תוך שאת סומכת לחלוטין על בעלך ועל ילדיך שיסתדרו בלעדיך.

רוצה בעל שאינו לחוץ? – הראי לו שאת אינך לחוצה. תני לו חופש פעולה מלא בהעדרך ואל תדאגי – תוכלי להחזיר כל דבר לקדמותו כשתגיעי בחזרה הביתה.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

אנו נמצאים כעת לפני מעבר דירה, ומתלבטים בנוגע לבחירת תלמוד תורה עבור בננו בן ה-10. קיימות מספר אפשרויות, אך ההתלבטות גדולה. חשוב לנו שהבחירה תהיה בשיתוף עם הילד. כיצד ניתן לפעול?

ראשית, שיהיה יישוב טוב!

מה עליכם לעשות? מאחר שציינת שחשוב לכם שהילד יהיה מעורב בהחלטה, עליכם להקדיש זמן לחשיבה משותפת. ניתן להיעזר בעיקרון מגישה נפלאה המכונה "חקר מוקיר". הגישה נשענת על ההנחה שעצם תהליך ההתבוננות בהצלחות מהווה מקור כח ואנרגיה חיובית להעצמה, לחשיבה ולקבלת החלטות משמעותיות ומושכלות.

חשבו עם בנכם על הצלחות במסגרת הנוכחית, ונסו לזקק עמו את המאפיינים והמשאבים להצלחה (צוות הוראה, סגנון חברים, רמת לימודים ועוד). כך תוכלו לגבש את הדברים החשובים והמשמעותיים להצלחה עבור בנכם, ובמקביל – בחנו מהם הדברים שאינם מיטיבים עמו.

לאחר מכן, כתבו את הדברים ובדקו מבין המוסדות שאתם מתלבטים ביניהם – איזה מוסד נותן לכם מענה לרוב הדברים המשמעותיים, או להיפך, איזו מסגרת היא בעלת הכי פחות קשיים עבור בנכם.

מן הראוי לציין שמבורכת הגישה שלכם בשיתוף הילד, משום שלעיתים דברים שבעינינו אינם בעלי משמעות יכולים להוות קושי לילד (לדוגמא: רגישות ותחושת אי נוחות בעת נסיעה בתחבורה ציבורית). אך עליכם לתת את הדעת שאתם ההורים, והבחירה הסופית היא שלכם! הדבר גם יתרום לביטחון של בנכם – יש לו על מי לסמוך. בהצלחה!

(חן סרור, יועצת חינוכית ומנחת סדנאות)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות