נקודה טובה בשמים

החושך שולט בלילה, והכל חשוך, אפל וקודר. אבל יש לבנה שצריך לחפש, וזו מצות עשה, לחפש ולקדש אותה, ואז היא מתמלאת וגדלה לה.

מצוות קידוש החודש - יש בה סוד גדול. היא אינה סתם פרט טכני, אלא המצווה הראשונה שהצטווה עם ישראל כשיצאו ממצרים. כאן היה ראוי להתחיל את התורה (כמבואר ברש"י הראשון על התורה), כי הלקח משמעותי מאד לגבינו: לא להיכנע לחושך ולאפילה, לצאת ולחפש את הלבנה, אפילו שהיא הכי מינימלית שרק אפשר. זה סוד מצות קידוש החודש. לא לוותר, לא להתייאש, לחפש את הטוב, את מקור האור, את הירח, ובכך להתחיל תהליך של גדילה.

עם ישראל במצרים היה מלוכלך בעבירות, בבחינת 49 שערי טומאה (כמבואר באור החיים הקדוש, פרשת שמות), וכמו שנאמר (יחזקאל ט"ז): "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך". השם יתברך ריחם עליהם ומצא בהם נקודות טובות, ועל ידי זה – זכו לגאולה, ועל זה נאמר (יחזקאל ט"ז): "ואומר לך בדמייך חיי", ועל כן מצוה ראשונה שנצטוו ישראל היתה קידוש החודש, לעורר אותנו שגם אנחנו לא נתייאש מהאפילה, מהגלות, מהקושי, אלא נצא ונחפש, בעצמנו ובזולתנו, נקודות טובות. עצם הזיהוי שלהן יגרום להן להתגבר ולהתעצם. זה יקרה אם נצליח לראות את הטוב שבכל אחד, לזהות אותו, כי הוא קיים, גם אם יש קליפות רבות שמכסות אותו. זו מצווה, "בצדק תשפוט עמיתך", כמו שביארו המקובלים, שכשאתה רואה טוב בזולת, גם בשמים דנים אותו לכף זכות. זה עובד. זו אמנות ההגבהה. זה עיקר גאולת מצרים, והגאולה אחרונה, שתבוא במהרה בימינו. 

אך אם נישאר רק לרגע עדיין במשל, עדיין קשה, מה נעשה בלילות חסרי ירח, או כשהלבנה במיעוטה, שאז באמת הכל חשוך?

רש"י בפרשת בראשית מביא את דברי חז"ל שהלבנה קטרגה, ונענשה, בכך שהיא נחסרה, היא נגלית לנו לא ככוכב שלם. אבל כדי להפיס דעתה הקב"ה הרבה את צבאיה, פייסה בכוכבים (בראשית א', ט"ז). אפשר להבין את זה בצורה שטחית, כמו שמסבירות הגננות. וזה נכון. אבל זו הזדמנות קצת להעמיק: הכוכבים מרמזים על בחינת הנקודות הטובות שנמצאות בכל אחד מישראל, בבחינת "ומצדיקי הרבים ככוכבים", וזהו בחינת "הללוהו כל כוכבי אור", שעל ידי הנקודות הטובות שהן בחינת כוכבים מאירים, על ידי זה יכולים להודות ולהלל לקב"ה (ליקו"ה הל' השכמת הבקר א' י"א י"ב).

הלקח מבהיל: גם כשהכל חשוך, השמים זרועי הכוכבים מרמזים לנו על הנקודות הטובות שנמצאות שם, ואסור להתייאש מלחפש ולמצוא אותן. מי כמונו בעלי התשובה יודע, שגם ביהודי הרחוק ביותר יש ניצוץ, יש נקודה טובה. אסור להתפתות להביט רק בקנקן, צריך להביט פנימה במבט חודר ולחפש את הטוב, להאמין שהוא ישנו. מבט כזה יכול להפוך מציאות!

שבת החודש תמיד מגיעה לפני פסח. זה זמן שכולם עסוקים: פסח מתקרב והעומס גדול. אבל אסור לשכוח להביט אל השמים. לזכור שבזה תלויה הגאולה. בכך שנצליח לחפש את הטוב בעצמנו, הטוב בזולתנו, אפילו שזו רק נקודה קטנה, אפילו שהירח כמעט ולא נראה עדיין. מי שיצליח, דווקא בימים לחוצים אלו, לחפש ולמצוא את הטוב בזולת, להגיד מילה טובה, יצליח ודאי לעשות הכנה רוחנית ראויה ונצרכת בדרך לחג גאולתנו.

חודש טוב לכולנו!

לרכישת ספרי הרב דן טיומקין להדרכת בעלי תשובה בהידברות שופס, לחצו כאן.