התפקיד ההיסטורי של בעלי התשובה

"אתם בעלי תשובה צעירים שלא מבינים כלום. ככל שתקבלו מאתנו יותר, ככל שתתבטלו אלינו יותר, נלמד אתכם איך יהודי אמור לעבוד את בוראו". בקרב הרבה מן המשפחות היקרות שזוכות לקרב בעלי תשובה בתחילת דרכם, התפתחה גישה זו. לא תמיד היא מוגדרת בבהירות ובנחרצות כזו, אך זו הנחת היסוד: אנו מצויים במרוץ שליחים, שבו כל דור מקבל ומעביר את התורה לדור הבא, עד שהתורה הגיעה לרב שהחזיר אותך בתשובה, ובעצם ככל שתתבטל אליו ותקבל ממנו – כך תתקרב יותר לבורא העולם.

בחינה מעמיקה יותר מגלה שזה תיאור פשטני מדי. יש עוד פרט חשוב במרוץ השליחים הזה. העברת התורה היתה דינמית מאד, מתפתחת ומשתנה בהתאם לנסיבות. לכל דור יש התפקיד המיוחד שלו בגילוי האלוקי: בתקופת הנבואה עיקר ההתקשרות לבורא היתה על ידי נבואה. אחרי חורבן בית המקדש ניטלה הנבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים, שזו צורת גילוי חדשה. אחר כך, התורה המשיכה להתגלות בכל דור דרך מחלוקות וגישות שונות. עולם ההלכה מלא בחכמים שכל אחד פסק בנחרצות באופן מסוים, כמו לדוגמא הרמב"ם והחולקים עליו, ועד היום, שכל נושא פסיקת ההלכה תלוי בכללי פסיקה והכרעה. בכל מקום שמסתכלים, רואים שהצדיקים והגדולים לא חיו במהלך של "העתק – הדבק" של הדור הקודם, איזו מכונת צילום משוכללת שממשיכה להעביר טקסט מבלי להוסיף לו נופך משלו, אלא כל דור וכל צדיק ניסה לחיות את התורה, במהלך אישי של מסירות נפש, כל אחד לפי כוחות נפשו, ומכאן נתגלו חילוקים בין תפיסות שונות, ודרך כל אותן דעות ותפיסות התגלה והתברר הגילוי האלוקי שהתחדש בכל דור. כל דור ודור מוסיף את הייחודיות שלו, את ההבנה שלו, את השורש שלו בגילוי האלוקי.

לא ננסה להתיימר לבאר את תפקיד הדור שלנו, אבל הצצה שטחית אל רבבות בעלי התשובה, שעושים מהפך של ממש במבנה החברתי – והתפיסתי – שבעם ישראל, נותנת פתח להבין שלנו, בעלי התשובה, יש תפקיד מהותי מאד בדורנו. אם נבטל את עצמיותנו ומיוחדותנו, לא נקיים בזה את עיקר התפקיד הייחודי שלשמו באנו לעולם.

אנחנו חיים בתוך עולם של פירוד, של מחלוקות ושל זרמים, שבו כל אחד בטוח שלו יש את הנוסחה הנכונה לעבודת השם, והאחרים – טועים ומטעים. עינינו רואות וכואבות את חילול ה' הנורא שבמחלוקות הקשות שמצויות בכל מקום.

לנו, בעלי התשובה, יש סיכוי לתקן את זה. אנחנו לא חזרנו בתשובה בשביל חברה מסוימת. לא המחייבים החברתיים הם אלה שמחזיקים אותנו במערכת הדתית. אנחנו פה בשביל הקב"ה, למענו, ורק למענו, וכיון שכן, תפקידנו פה להרבות אחדות. לראות מעבר להשתייכות החברתית. אינני מזלזל בחשיבות החיים בקהילה תומכת. זה ממלא הרבה תפקידים בחייו של יהודי, הרבה מעבר לסיפוק שירותי דת, אבל צריך להיזהר שלא להתחיל להגדיר את האחר, רק על פי המסכה החיצונית של ההשתייכות המגזרית שלו, וממילא לפסול אותו. צריך לזכור שהחסידה היא עוף טמא, כיון שהיא עושה חסד רק עם חברותיה. זה יצר רע שלא אמור להיות קשור אלינו!  דווקא בימים אלו שבהם פסקו תלמידי רבי עקיבא למות משום שלא כיבדו זה את זה, נוכל כולנו להתחזק בזה, לברוח מהקטלוג והחיצוניות, ולהרבות אהבה ואחדות. יעזרנו ה', שנצליח.

לרכישת ספרי הרב דן טיומקין להדרכת בעלי תשובה בהידברות שופס, לחצו כאן.