לצמוח רוחנית או להיות חקיין?

בעולם הכללי, אנשים נוטים לדרג את עצמם ואת זולתם על פי הישגיהם החיצוניים: יופי, מעמד כלכלי, סוג רכב ועושר "קורות החיים" שלהם. יש בזה כמה מעלות, אבל יש בכך גם חסרון גדול – שמתעלמים מהתוכן, מההתקדמות התהליכית, מהנשמה.

החיסרון הזה גובה מחיר: החברה הופכת לחיצונית, ובה כל אחד מנסה ליחצן את עצמו ומשתדל תמיד להציג את הדברים בצורה יפה ומרשימה, להעלות לסטטוס ולרשתות את רגעי השיא במרוץ בלתי אפשרי ומתסכל, כדי לדוג כמה שיותר צפיות ולייקים, מחמאות וכבוד.

לעומת גישה זו, ניצבת גישתה של תורתנו הקדושה, שעל פיה אין אנו נבחנים על פי הישגים חיצוניים, אלא הקב"ה, בוחן כליות ולב, בוחן אותנו על פי חישוב המרחק בין נקודת המוצא שממנה באנו ועד לנקודת הסיום אליה הגענו בכל תחום. גם בתחום הרוחני וההישגים הרוחניים שלנו.

יתכן שזה עומק כוונת חז"ל, שאמרו: "מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם עומדים". לכאורה מאמר זה אינו מובן כלל. במה יכולה מעלתם של בעלי תשובה להיות גדולה ממעלתם של צדיקים גמורים?

לפי יסוד זה, אפשר לבאר שמעלתם אכן אינה בתוצאה הסופית כפי שהיא נראית כלפי חוץ, אלא ביחס להתקדמות מנקודת הפתיחה שלהם (וכן כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות תשובה, שהטעם למעלת בעלי התשובה היא, שכיון שטעמו טעם חטא – נמצא שכובשים יצרם יותר מן הצדיקים הגמורים).

מי שמכניס רוח זרה של מדידה חיצונית לתוך עולם התורה, וגם אחר שחזר בתשובה ממשיך לחפש מעשים חיצוניים להתהדר בהם, מפסיד כמה דברים: ראשית, כל אותם הידורים אינם רצויים כל כך לפני ה', כיון שהכח המניע אותו לעשותם הוא מחמת הסביבה ולא לשם שמים.

אבל מעבר לכך, מי שמנסה לחקות הידורים – לא יוכל למצוא את תפקידו המיוחד בעולם, שזה רצון ה' ממנו, אלא ייהפך לחקיין של דבר שאליו לא יוכל להגיע. מלבד עצם הפספוס, ישנם גם סיכויים רבים שהוא ייפול וישבר.

דרך זו של מדידה הישגית חיצונית תוביל תמיד לחיפוש אחר מעשים ומצוות מבלי להשכיל לשלבם במערכת האיזון הכוללת של האדם. כך מדמה האדם שהוא מקריב ומוסר נפש, ואינו יודע כי זו אינה הדרך לצמיחה רוחנית.

חשוב לדעת שלא כל מסירות נפש הקשורה לעבודת ה' אכן רצויה לפני הקב"ה – וראיה מוחלטת ליסוד זה נלמדת מפרשתנו, פרשת המעפילים, אשר הסכימו למסור נפשם לתקן חטאם ולעלות לארץ ישראל, אבל דעת תורה האמתית בעניין היתה שאין להם לעלות עדיין לארץ ישראל, כמו שאמר להם משה רבנו: "למה זה אתם עוברים את פי ה', והיא לא תצלח". ודאי שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אבל מטרתנו אינה סתם לאסוף מצוות, אלא לנסות להוביל מהלך של צמיחה עצמית, קירוב הלב. מעשים גבוהים שאינם מסונכרנים עם הלב באמת, אינם מועילים לתהליך הבניה – אלא עלולים להרוס...

יעזרנו ה' תמיד לבחור מהלך רוחני מאוזן ונכון להתקדמות רוחנית יציבה!

לסדנה המלאה של הרב דן טיומקין בנושא נוער נושר, התמודדות וקירוב מחדש, הקליקו כאן.