איך אפשר להתעלם מהרע?

הקב"ה לא מביט על חסרונותינו ולא "מחפש אותנו", אלא תמיד מאמין בנו ונותן לנו מקום לצמוח ולגדול. זה פסוק מפורש בפרשה שלנו: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ג כ"א).

יש כאן סולם גדילה מעשי, שרלוונטי מאד לכולנו, בגלל שיש מצוות עשה בתורה, "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו", מצוות עשה, שנוהגת גם בזמן הזה (משנ"ב סי' קנ"ו סק"ד), ומלמדת אותנו שאם גם אנו נצליח לסגל מהלך של חיפוש הטוב – נצליח לקיים בזה מצוות עשה. ולא סתם מצווה קלה, אלא מצווה יקרה, שעליה כתב הרמב"ם במורה נבוכים (ח"א פרק נ"ד), שזו תכלית מעלת האדם, ומלמדת אותנו שיש לנהוג בדרכי ה', לא רק בענייני חסד וי"ג מידות, אלא בכל הנהגות ה', וגם בזו.

אדם צריך להימנע מלחפש אוון ופגמים בחברו בעין רעה, כתלמידי בלעם הרשע, שמסתכלים ב"אפס קצהו", תמונה חלקית ומעוותת של פגמים, אלא אדרבה, להתאמץ ולחפש להביט על הטוב שבחברו, כמנהג תלמידי אברהם אבינו שרואים בעין טובה בהתייחסם לזולת. כאשר הוא עושה זאת – הוא זוכה לקיים בכך מצוות עשה דאורייתא. זה לא קל.

כבעלי תשובה, אנו אמורים לדעת היטב את היסוד הזה. כולנו זכינו להתקרב בזכות אנשים יקרים שקיימו את המצווה הזו בהידור, והביטו בנו בעין לא שיפוטית, התעלמו מכל החלקים הבלתי מתוקנים, ראו את הטוב האמיתי שקיים בנו ובכך עודדו אותנו להרבות בטוב ולהתחבר אליו. זה מה שגורם לכל בעל תשובה להתקרב.

בכל זאת, אנו מתקשים מאד ליישם את היסוד הזה עם ילדינו. וזה טבעי, כי כשמנסים ליישם על הילדים שלנו הסתכלות לא שיפוטית, שמתעלמת לרגע מהרע ומקבלת ומעודדת את הטוב, זה טעון מדי רגשית. איך אפשר להתעלם מהרע? בחברה שיפוטית אנו רגילים מדי להילחם בו. אבל כבר אמר מי שאמר, שמי שכלי העבודה היחיד שלו הוא פטיש, כל העולם נראה לו כמו מסמרים. אנו רגילים לפעול בסמכותניות עם פטיש כבד, ומתקשים להתרגל לכלי עבודה רכים יותר, מכילים יותר, שרק דרכם אפשר לקדם תהליך פנימי של חיזוק ערך עצמי, שהוא תנאי הכרחי לקידום אמונה.

את הצדדים המתוקנים פחות צריך להניח לרגע בצד, וזה מחייב להרחיב את התמונה, לראות הקשר רחב, כחלק מהתקדמות של תהליך או בדרכים יצירתיות אחרות.

יעזרנו ה' שנצליח בזה תמיד, ובכך יתקיים בנו המשך הפסוק: "ה' אלקיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ".

לרכישת ספרי הרב דן טיומקין להדרכת בעלי תשובה בהידברות שופס, לחצו כאן.