כיצד ניתנה התורה? תובנות לחג השבועות

התורה ניתנה לעם ישראל בעת שהותם במדבר סיני – בפרק הזמן של ארבעים השנים שבין יציאתם ממצרים לכניסתם לארץ ישראל. מעמד מתן תורה היה במדבר, משה עלה להר כשעם ישראל שהו במדבר - שם הוא למד מפי הקדוש ברוך הוא את התורה על פרטיה ודקדוקיה. במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר – עד יום פטירתו, הוא לימד את בני ישראל את כל התורה שהוא קיבל. חלק מהתורה הבורא ציווה עליו לכתוב – וזו התורה שבכתב, וחלק מהתורה הבורא ציווה לא לכתוב אלא להעביר בעל פה מדור לדור, וזו תורה שבעל פה.

האם נתינת התורה בתקופת שהותם במדבר היא מקרית לחלוטין, משום שטכנית בני ישראל היו שם, או שישנה משמעות עמוקה יותר?

חכמים במדרש (מדרש רבה בתחילת במדבר) כותבים, שיש סיבה ומשמעות לעניין. וכך הם כותבים: "למה במדבר סיני? מכאן שנו חכמים, בשלושה דברים ניתנה התורה - באש ובמים ובמדבר. באש מניין? שנאמר "והר סיני עשן כולו" (שמות יט´). ובמים מניין? שנאמר "גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים" (שופטים ה´). ובמדבר מניין? שנאמר "וידבר השם אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו? אלא, מה אלו חינם לכל באי העולם כך דברי תורה חינם הם".

זאת אומרת, עובדת נתינת התורה במדבר סיני מסמלת משהו. היא מסמלת שכשם שהמדבר הפקר לכל – כך התורה הפקר לכל. כל מי שמעוניין יכול ליטול בה חלק ולאף אחד אין בעלות עליה. מוסיפים חכמים שהעובדה שהתורה ניתנה גם בליווי "תפאורה" של אש ומים, מסמלת את אותו רעיון. כשם שהמים שייכים לכולם, וגם אש באה בחינם ואין לאף אחד בעלות עליה, כך התורה ניתנת בחינם לכל מי שמעוניין בה.

אולם עלינו לשאול, מדוע חכמים "טורחים" לתת שלוש דוגמאות לרעיון של החינם, מדוע צריך כמה דוגמאות ולא מספיק למשל רק את הדוגמא של המדבר? גם אם חכמים מעוניינים לתת כמה דוגמאות, מדוע הם בחרו דווקא מדבר, אש ומים – וכי אין בעולם עוד דברים ששייכים לכולם? 

המהר"ל מפראג (בספרו "באר הגולה" עמוד יט´ בהוצאה החדשה) שואל שאלה זו, והוא מביא רובד נוסף לרעיון, שחכמים מקשרים בין התורה לשלושה מרכיבים הללו – מדבר, מים ואש.

התלמוד במסכת יומא (דף לה´) כותב, שישנם שלושה דברים מרכזיים שמונעים מהאדם ללמוד תורה – עשירות, עניות, ויצר הרע. זאת אומרת, סיבה ראשונה שיכולה למנוע מהאדם ללמוד תורה זו עשירות. העשירים טוענים שאין להם פנאי לעסוק בחכמת התורה, משום שהם טרודים בעסקים – הם כל הזמן בטיסות, בפגישות ובענייני הממון. ישנם אנשים שטוענים את ההיפך – עניות. העניים טוענים שהם רודפים כל היום סביב עצמם בכדי להביא כמה פרוטות הביתה, אין להם פנאי, וודאי שלא ריכוז ללימוד התורה. הסיבה השלישית היא יצר הרע. בעלי יצר הרע טוענים, שהיצרים והתאוות בוערות בהם כל כך, כמו אש בשדה קוצים – "מה לעשות", הם אומרים, "אנחנו לא "בנויים" למצוות התורה. אנחנו לא מסוגלים, לא יכולים לעמוד בפיתויי העולם הזה".

כנגד שלושה מניעים אלו באים המדבר, המים והאש.

מדבר הוא סמל לעניות. המדבר "מנוגב" מנכסים – אין בו לא שדות ולא בתים. מים הם סמל לעשירות. מטר מהווה סמל לשפע וברכה, מים מסמלים שפע ושגשוג כלכלי. אש מסמלת תאווה. כשם שאש בוערת כך בוערים באדם יצרים ותאוות.

זו הסיבה היותר עמוקה, מדוע ניתנה התורה במדבר, במים ובאש. לאמור – הנה, התורה ניתנה בתוך אותם תנאים - שלא יהיו לאדם "תירוצים" שהוא לא יכול ללמוד תורה בגלל שהוא עשיר/ עני/ בעל תאווה. כשם שהתורה ניתנה בתנאי מדבר, מים ואש, כך ניתן לקיימה בכל מצב – במצבי עושר, מצבי עוני ובמצבים שהיצר עובד שעות נוספות.

התורה מתאימה לכל אדם ובכל מצב, כל מה שצריך זה לרצות. אבל באמת לרצות...