מה תפקידו העיקרי של האדם בעולם? לא תאמינו מה כותב הבן איש חי

קשה להפריז בעוצמתם של איתני הטבע מול מוגבלותו של האדם, כפי שהיא מתבטאת דוקא בעידן שהטכנולוגיה היא כמעט כל יכולה. הסופות שפקדו את העולם והביאו לפינויים של מיליונים במעצמות כמו ארצות הברית ויפן, כמו גם רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש וגלי צונאמי אדירים. לכל אלו יש רק אמירה אחת מתאימה 'עושה מעשה בראשית'. נכון, האדם הצליח כבר לפני כמה עשורים להגיע לירח, הצליח להשתמש בכל סוגי הגלים ולרתום אותם למערכות הבריאות והתקשורת ולתועלות אחרות, כמעט אין גבול למה שהתחדש ומתחדש בעולם – אבל באמת כפי שכבר קבע שלמה המלך במגילת קהלת 'אין כל חדש תחת השמש' הכל הוא גילוי של מה שהיה מוטמע במעשה בראשית. לא נוצרו כוחות חדשים, רק עתה האדם גילה אותם.

ולעומת זאת, הפוטנציאל של רעידות האדמה המובנה מעיקרה של הבריאה העולם העומדת על לוחות, הרי הגעש הכלואים בתוך עצמם עד עת התפרצות ואפילו הגשמים והרוחות האימתניות – אף הם אינם חדשות בעולם והם מובנים בו מוכנים לצו הבורא לפעילותם - כשמלבד חיזוי מוקדם אין לאדם עם כל פלאי הטכנולוגיה - כל יכולת להתמודד איתן.

עושה מעשה בראשית

כך נפסק בשולחן ערוך סימן רכ"ז כי על 'רעידת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף – על כל אחד מאלו אומר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית, ואם ירצה יאמר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם'. העוצמה המתגלה בתופעות אלו מעוררת את ההרגשה כי העולם הוא נברא ויש לו בורא בעל כח בלתי מוגבל!

לחילופין יתכן שההרגשה המתעוררת היא זעזוע מול כוחו וגבורתו של בורא עולם שאין מי שיכול לעמוד מולו ונגדו, אם זו ההרגשה שלך ניתנת לך האופציה לברך את הברכה הזו. בשום מקום לא ניתנת אלטרנטיבה בין שתי ברכות רק כאן, משום שהברכה צריכה לבטא את הרגש המתעורר בך מול איתני הטבע.

כותב השורות התלבט שנים רבות האם את הברכה על 'ברקים' מברכים כאשר רואים את הברק עצמו דוקא, או גם כאשר רואים את התפשטות האור שלו.

זכינו לתשובתו של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שפסק כי נראה לו שגם על הבזק האור מברכים מכיון שגם הוא מעורר את ההרגשה של 'עושה מעשה בראשית'. יתכן שלאור התנסחותו תהא פסיקה זו אינדבידואלית להרגשת הרואה.

קשר של עבדות וגם של אהבה

מכל מקום הרינו למדים מה רמת החשיבות של ההרגשה הזו. אנו חיים בתוך שיגרה של עולם כמנהגו נוהג ולעיתים שוכחים את העובדה ש'בראשית ברא אלקים' אז יש לנו תזכורות, חלקן די מפחידות כמו רעידות אדמה וסערות אימתניות וחלקן יותר ידידותיות כמו ברקים ואפילו רעמים שגרתיים שרק נותנים תזכורת קטנה...   מי הבורא... מי הביג בוס...

העובדה שהעולם 'נברא' וכולנו 'נבראים' איננה רק הכרה מחייבת והשתעבדות, אלא גם קשר נפשי עמוק, בפילוסופיה היהודית נקרא היחס בין הנברא לבורא יחס של 'עלול ועילה' או 'סיבה ומסובב' (ובעברית מדוברת פועל ונפעל) על פי דברי מהר"ל וקדמונים נוספים זה בסיס ליחס של אהבה ותלות... ליחס הזה אנו שואפים בתפילה בעמדנו לפני בורא עולם בהרגשה שכל אשר יהיה לנו הוא ממנו ובלעדיו אין לנו כלום, היחס הזה אינו יחס של פחד אלא יחס של אהבה וקשר...

תפקידו הראשון של האדם בעולם!

ואם כבר דברנו על תפילה היא מופיעה כגורם מאד חשוב בפרשתנו ברקע של בריאת האדם. בפרק ב' פסוק ה': "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אלוקים עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה".

על כך כותב רש"י: 'כי לא המטיר - ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים'. כל עוד אין מי שיתפלל ויכיר טובה על הגשמים ה' לא ימטיר אותם וכל הבריאה עומדת בהמתנה לבריאת האדם כדי שיהיה מי שיתפלל ויכיר טובה!

העובדה שהתפילה הינה מהותית כל כך בקיומו ותפקידו של האדם עלי אדמות באה לידי ביטוי ברמז נפלא בשם 'אדם', את הרמז גילה בעל 'בן איש חי' מגאוני בבל האחרונים. כידוע, לכל אות בלשון הקודש יש גם 'מילוי' כאשר אנחנו כותבים א' באופן מלא המילה המציינת אותו היא 'אלף' וכן ב' היא 'בית'. בתורת הקבלה יש שימוש רב באותיות המילוי ובצורות שונות של המילוי (למשל האות ה' במילוי יכולה להופיע כ'הא' כפי שמקובל בדרך כלל, או כ'הה' או כ'הי' – למילויים אלו יש משמעות גבוהה מאד בשמות ה' יתברך). ובכן אם ניקח את המילוי של האותיות המרכיבות את המילה אדם - אלף דלת מם - נקבל את המילה 'מתפלל' – זהו מילויו של האדם, זו התגשמות תפקידו! (נפלא הלא כן?)

אף בתחילת מסכת בבא קמא אנו מוצאים את האדם מכונה בתואר 'מַבְעֶה' על שם כח הבקשה כלשון הפסוק בישעיהו פרק כא 'אִם־תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ' – גם זו הטיה של ענין התפילה כפי שאנו אומרים בקדיש 'תתקבל צלותהון ובעותהון' – תפילתם ובקשתם. ובכן לא בחינם אנחנו פותחים ומסיימים את היום בתפילה  - זה בשבילנו, וזה ביטוי עיקרי להיותנו אדם!