תגידי לי, ככה את שמחה? באמת, מבפנים?

נשמה שלי,

התאכזבת.
את כועסת.
וכואבת....
התרסקת...
החלומות הוורודים שלך התנפצו כמו גלים רותחים בים סוער.

מעכשיו, אמרת לעצמך, אני עושה כל מה שבא לי! אין אדם בעולם שיוכל לעצור אותי מלעשות כל מה שבא לי, בדיוק מה שבא לי, ורק מה שבא לי!
אני לא חייבת לאף אחד יותר כלום!
לא מחויבת יותר לכלום! כלום, נאדה, שומעים?!
זהו! פורקת! בורחת! וכמה שיותר רחוק, ויותר קשה, ויותר קיצוני - יותר טוב!
לא תשמעו ממני יותר... בעצם אני לא אשמע מכם יותר... ואתם תיאלצו לקבל אותי כמו שאני, בדיוק ככה.

ואז את מקצרת את החצאית, שבהמשך אולי מתחלפת במכנסיים, פותחת את השיער וגם מחליקה ומגוונת אותו, עושה עגילים ונזמים ומה שרק אפשר, כדי להראות לעולם ולכולם את...

את מה, נשמה, את מה?
איפה את, יקירה שלי, אבדת?
למה, כאן את מוצאת את שאהבה נפשך? כאן את מקבלת את מה שאת מייחלת ומשתוקקת אליו כל חייך?
כאן מישהו רואה אותך באמת?
אותך, כן א ו ת ך – את הלב הטהור והחם שלך? את הרצון הענק והכמיהה שיש לך לדבר הכי אמיתי בחיים?
למה, כאן יש מישהו שבאמת אוהב אותך?
ואת יודעת על איזו אהבה אני מדברת.... על אהבה אמיתית, הכי אמיתית... לא כזאת שתלויה רק במראה שלך. את יודעת שזה רחוק מאהבה... הוי, כמה רחוק, שבא לבכות!

תגידי לי, ככה את שמחה? באמת, מבפנים, מרגישה שמחה?
או שכלפי חוץ את משחקת אותה "קולית" וזורמת והכי סבבה בעולם, מתהוללת וצוחקת על הכל ועל כולם לפי התור, אבל מבפנים, בלילה בכרית, הלב שלך עומד להתפקע מרוב דמעות? וחנוק לך, שבא לך רק לצרוח?
מרגישה לפעמים איזה קמט בלב שאת לא יודעת להסביר, ואת לא יודעת מה עושים איתו, אז פשוט פותחת ת'נייד ולא יוצאת ממנו עד השנה הבאה?

נשמה אהובה ויקרה שלי, יש לי כל כך הרבה מה לומר לך, שאני בכלל לא יודעת מאיפה להתחיל...
אני כל כך מבינה איפה את נמצאת עכשיו, ורק מתפללת שתצליחי עדיין לחפש ולזהות אצלך את הרצון והתשוקה לאהבה אמיתית טהורה, כי הכי מגיע לך לקבל אותה! אין נסיכה שראויה לאהבה הזאת יותר ממך. שתדעי ותרגישי הכי עמוק בפנים כל הזמן, שיש לך מי שדואג לך דאגה אמיתית, מתוך קרבה מתוקה שאין לתאר!
אבל איך היא תגיע, האהבה הזאת, אם את רק מתרחקת ומתרחקת ממנה?
מכסה את עצמך (כמה אירוני זה נשמע) בעוד ועוד מחיצות אטומות וקשות, מברזל ופלדה ועופרת...
איך היא תגיע אליך, האהבה הזאת שאת מחפשת?

אני יודעת שאת עוד תמצאי את הכל בתוכך. רק תזכרי את האהבה של בורא עולם אלייך. תראי איזה עולם הוא יצר, במיוחד בשבילך!
כל הפיתויים והמכשולים שעומדים בדרכך, הם רק אבנים טובות ויקרות שיעזרו לך לגדול ולצמוח, אם תבחרי נכון. אם תסכימי לקבל את האהבה היחידה הזאת שאין לה סוף. דבר לא יחסר לך, אהובה שלי. ומכאן, הדרך "הביתה" סלולה...
זה בית חדש, והוא רק שלך, ושל האוהבים אותך, ב א מ ת.

נכתב ע"י מדריכה מתנדבת במחלקת "אתגר" לנערה מתמודדת. לפניות למחלקה ניתן לפנות אל etgat@htv.co.il

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.