81 שנה להירצחו: 10 ציטוטים נבחרים מהאדמו"ר מפיאסצנה הי"ד

הערב ומחר (שלישי, ד' בחשוון), ימלאו 81 שנה להירצחו של רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה.  (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט - ה' בחשוון ה'תש"ד). האדמו"ר התפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים". בתקופת הכיבוש הגרמני שהה בגטו ורשה והמשיך לדרוש לקהל חסידיו. את דרשותיו העלה על הכתב והן נמצאו לאחר המלחמה והתפרסמו בספר "אש קודש".

לפניכם 10 ציטוטים מתוך הספר "חובות התלמידים":

1. "דע נא שהקיצת נפש הקדושה לא כהקיצת גוף הישן היא,‏ אותו מקיצים בפעם אחת,‏ ואת הנפש רק בהתמדת העבודה שמכריחים אותה‏ לעבוד יכולים להקיץ.‏ כי יכול האיש לעשות מצות,‏ בידיו,‏ בכל אבריו אף בפיו,‏ להתפלל,‏ והנפש גם אז תישן אף תתעלף,‏ צריכים להכריח את הנפש שהיא תעבוד והיא תפעל ובזה תתעורר ותתגלה".‏

2. "לכן גם בכל היום,‏ אף בשעה שאין אתה לומד תורה, תזכור שעבד ד' אתה ועליך להתקשר בו.‏ חזק את אמונתך בד',‏ חשוב כמה פעמים ביום: "אני מאמין בד' יתברך באמת ובלב שלם.‏ אבי ומלכי,‏ ברור לי שאתה אדון העולם אשר בראת את כל העולמות וכל אשר בהם,‏ המלאכים בשמים אף הבריות הקטנות אשר מתחת לארץ,‏ ואתה מקיף אותי וממלא את גופי ורוחי, עבדך אני ולך כל עצמי מסור" - הפוך והפוך במחשבה זו דכולה בה.

3. "תרגיל את לבך ונפשך להשתפך לד' בשיח ותפילה". האדמו"ר מאיר נקודה חשובה מאוד במהותה של התפילה: "הנער, אף הגדול, אם יש לו אך דעה קטנה,‏ חושבים שכל עצמה של התפילה היא הדאגה והצרות שעליהן מתפללים,‏ כמו שמבקש העני מן העשיר או כל איש מן מלך בשר ודם אשר בידו להושיעו באיזה דבר.‏ אבל רק איש בער ולא ידע יכול לחלל כ:כ את התפלה ולחשבה רק צורך הדאגות,‏ ולולא צרכיו לא היה מתפלל ח"ו.‏ כי באמת התפילה בעצמה,‏ התקרבות הלב והשתפכות הנפש לה' בתפילה,‏ זו היא העיקר אשר בתפילה.‏

4. "וראה נא במדרש עוד יותר,‏ לא בלבד שאין התפלה מסובבת מן הדאגות והצרות,‏ רק שלפעמים את הדאגות שולח ד' כדי שנתפלל אליו יתברך".‏

כהוכחה לדבריו, מצטט האדמו"ר את המדרש בשמות רבה ‏(פ"א),‏ "אמר ריב"ל, למה הדבר דומה, למלך שהיה בא בדרך והיתה‏ בת מלכים צועקת לו, בבקשה ממך הצילני מיד הלסטים,‏ שמע המלך והצילה.‏ לאחר ימים ביקש לישא אותה לאשה,‏ היה רוצה שתדבר עמו ולא היתה רוצה,‏ מה עשה המלך,‏ גירה בה הלסטים כדי שתצעק וישמע המלך".

5. "את הנמשל בטח אתה‏ מעצמך מבין", ממשיך האדמו"ר ומבאר את הנמשל. "הנפש שלך בת מלכים, רוצה הקב"ה לישא אותה,‏ כלומר שתתקרב ותתייחד בקדושתו,‏ וצריכה לדבר ולהתפלל אליו,‏ כי ע"י התפלה הפנימית הבאה מקירות הלב, הנפש מתעוררת משנתה,‏ הומה ומתייחדת במלך מלכו של עולם,‏ והיא עיקרה ותכליתה של התפלה".

6. "עד שישנן דאגות שד' שולח אותן לאיש הישראלי כדי שיתעורר ע"י להתפלל ולצעוק לד' מקרב לבו ונפשו,‏ כמו אותו המלך שגירה את הלסטים בבת המלך כדי שתצעק אליו.‏ ואף אתה כשבאת לעורר את נפשך שלא תישן ותתעלף בשעה שאתה עומד לפני אביך שבשמים ומתפלל,‏ מתחלה עורר עצמך בעניני התפלה שכואבים לך ואתה צריך להם,‏ כמו ב'אתה חונן לאדם דעת',‏ 'השיבנו אבינו לתורתך',‏ שאתה משתוקק שיפתח ד' את לבך ונפשך לתורה ולעבודה.‏ וכן ב'ברך עלינו את השנה הזאת',‏ שלא בלבד על ברכת התבואה היא,‏ רק בכלל תפילה על הפרנסה היא.‏ והאם לא יחם לבבך ולא תשפוך נפשך להתפלל לד' שיפרנס את הוריך,‏ ואז נפשך תתעורר תתגלה ותתייחד במלכה וקונה.‏ ולא בשעה שאתה מתפלל בענייני צרכיך לבד,‏ רק כיון שתתרגל נפשך לקום ולהתעורר,‏ אז בשעה שתדבר עניני ד', עוד יותר תתלהב בהתלהבות האמיתית, וכשתאמר לד': 'אתה‏ קדוש ושמך קדוש', תתפעל נפשך ותרגיש איך היא עומדת לפני מקור הקדושה ומדברת אליו בלשון נוכח ומשבחת את קדושתו בפניו ואומרת: 'אתה קדוש ושמך קדוש וכו''.‏ ותתלהב ותימס בנועם קדושת קדוש ישראל,‏ וכן בשאר עניני התפלה".

7. "ולא בתפילה של חיוב שחרית מנחה וערבית בלבד,‏ רק גם בכל היום תשתדל להמציא לך איזה זמן פנוי,‏ שבו תשיח עם ד' בתפילה ובשירה, וככל אשר תתרגל יותר בשיח הנפש, יתרכך לבך, רוחך יתנשא ונפשך תתקרב יותר לד'. אבל לעורר את נפשך שתדבר לד', תוכל רק אם תחזק את מחשבתך הנ"ל באמונתך שד' מלא כל הארץ כבודו, ואף אם אתה אינך רואה אותו, בו ובקדושתו אתה עומד. ולא במחשבה אחת יצאת ידי חובתך בזה, רק ככל שתכפול ותתמיד לחשוב במחשבה חזקה את עניני האמונה, יותר יקל לך לעורר את נפשך שתדבר לה' העומד לפניה".

8. "ואם עוד יקשה לך לצייר לעצמך איך אתה עומד לפני ד', ונפשך תתפעל ותתלהב בתפלה בעודה לפניו יתברך אשר כבודו מלא עולם, מפני שבעולם גשמי אתה נמצא, עיניך רק גשם רואות וידיך חומר ממשמשות. הבט נא השמימה והתבונן, אמץ את מחשבתך וחשוב, אני עומד מעבר מזה ומעבר השמים השני, עולם אחר לגמרי הוא, מלאכים שרפים וכל נשמות האבות הנביאים והצדיקים ובתוכם כסא הכבוד נמצא, וד' הגדול הקדוש והנורא עליו שוכן. האל המסתתר בעולם הזה, שם הדר כבודו כ״כ נגלה. התחזק הבט וחשוב. עומד אני מעבר מזה ואומר אליו ית׳ ברוך אתה ד׳, אותך ד׳ שעיני נשואות אליך אני מברך, בין אם אני רואה בין אם איני רואה אותך, את עיני אני מאמץ ובך מסתכל ומברך ומדבר אליך ד'".

9. "ואם רצונך לדעת עד כמה ראייתך זו נוגעת למעלה, עמוד ושמע את דבר ד'. איתא בספר היכלות וקצת מזה מובא בטור או"ח ס' קכ"ח, שאמר ד', ברוכים אתם לד׳ שמים ויורדי מרכבה, אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדשים ואומרים קדוש קדוש קדוש, ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואות למרום לבית תפלתם (היינו לשמים, וזה שער השמים), ונושאים עצמם למעלה, שאין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות לעיני ועיני בעיניהם, באותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקם ומנשקם (היינו לכל אחד מישראל) ומזכיר גלותם וממהר גאולתם, עכ"ל הק'. מה נאמר ומה נדבר. שער נא, עינינו מסתכלות במרום בעיניו כביכול, והוא ית' מסתכל בנו, וכבודו מתענג מן ההסתכלות הזאת. כביכול, האב והבן מביטים זה בפני זה, ומתוך אהבה ומגודל החבה לא יוכל האב להתאפק ואוחז ומחבק ומנשק אותו הבן. הלב מתמוגג, והנפש מתפרצת, מתלהבת וקוראה, אל אני, אל קדושי, אני עולה, אני עפה.

10. ממשיך האדמו"ר בדבריו: "וזהו רק אם אתה תעבוד הרבה פעמים לעורר את נפשך ולא תישן 70 שנות חיים בתוך לב אבן,‏ ואז גם מעצמה תתעורר, ודע לך שגם מצדיקינו ומקדושינו, שרפי אל שעלו והתקרבו לד' יותר מכפי שאנו משיגים,‏ גם מהם בראשית עבודתם השתמשו לפעמים באופנים ואמצעים לעורר את נפשותיהם הקדושות והטהורות".

לקריאת הספר המופלא "חובות התלמידים", לחצו כאן.