הרבנית ימימה מתייחסת לשריפה המחרידה: יש כאן מסר עולמי

בעלון "פרשה ואישה", מתייחסת הרבנית ימימה מזרחי לאסון הנורא שאירע בשבוע שעבר בבית משפחת גינזבורג בביתר עלית: אפרת וצבי נלקחו לבית עולמם בשריפה מחרידה.

הרבנית מצטטת את הפסוק בפרשת משפטים: "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה – שלם ישלם המבער את הבערה". על כך אומר האר החיים הקדוש: "נאכל גדיש" – כאן רמז אל תינוקות של בית רבן, שעדיין אין להם קומה, אלא גדושים שיבולת עם חברתה. ובגלל עוונות, הם הנתפסים בצרת העולם". האור החיים מביא כהוכחה לדבריו את הפסוק בתהילים "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ומבאר "כי הקטנים היו ערבים בשעת קבלת התורה, וכשירשיעו בני אדם – הנה הרשות נתונה לאש לבעור בהם".

קוראת הרבנית מדם ליבה: "כשאתם רואים אש אוחזת בתינוקות, אתם חייבים להבין שהעניין הוא לא 'מי נשאר בבית עם הילדים' או 'מי לא נשאר עם הילדים'. יש כאן מסר עולמי. הקדוש ברוך הוא נוגע בקדושים כאלה, בקטנים כאלה, בטהורים שלא חטאו – הם נציגי העולם.

"אבל האש, 'כי תצא אש', היא לא יצאה מהמקום שראיתם, אלא ממקום אחר. את האשמים אל תחפשו בבית הקדוש הזה. האש הזו יצאה ממקום אחר ומצאה גדיש, מצאה את התינוקות, ועכשיו – 'כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה', כי יש כאן מסר לכולנו.

"ואני לא נביאה", ממשיכה הרבנית, "וכל אחד צריך לפרש לעצמו מנין יצאה האש: אם זו אש המחלוקת, אש של שנאת חינם, אש של חוסר מוסריות. אין לי שום סמכות להגיד מאין היא יצאה, אבל יש כאן איתות שמיימי: אתם אחראים על העולם. כשקורה משהו בעולם, ואש בפרט – קחו אחריות, תדעו לכם שכל פסיעה שלכם, כל תנועה שלכם, בתוך הבית, בחדרי חדרים, כשאיש לא רואה, מוציאה, חלילה, אש אל העולם. אתם לא אנשים פרטיים, אתם העולם!

"וכשקורה אסון כזה", מסיימת הרבנית את דבריו, "אני רק חושבת מה אפשר לנחם בכלל. האם יש נחמה? והרי רחל אמנו מאנה להינחם על בניה.

"ואני מחפשת את מילות הנחמה של האמא של כל האימהות, רחל אמנו, שבחודש חשוון יולדת את בנה בנימין, וביום הולדתו היא נפטרה. היא לא תזכה לגדל אותו. ומה אמרה לה המיילדת? 'אל תיראי כי גם זה לך בן'.

"וזו בשורתה של המיילדת: 'אל תיראי, אמאל'ה, את אמנם לא תגדלי אותו יותר כאן, בעולם הזה, אבל... גם זה לך בן. כי לאימהות אין תאריך תפוגה, אין. אין. את תמשיכי להיות אמא של הילד הזה, כמו שרחל היא אמא בלי הפסקה, אמא כל שניה וכל רגע. את תמשיכי לקוות לו. את תמשיכי לבכות לו, את אמא אינסופית", מסיימת הרבנית את דבריה.