הרב יגאל כהן – אני חייב להגיע לשלימות!

אחת הסיבות להתפרצות מידת הכעס, היא - הדרישה לשלמות!

אדם שדורש מושלמות מעצמו ומאחרים, חייו יהיו מלאים באכזבות וכעסים.

בעל מפעל גדול שמזכירתו שכחה להתקשר ללקוח חשוב, מיד קופצת מחשבות בליבו "איך אפשר לשכוח דבר כל כך חשוב?". ובדרך כלל יוציא את זה החוצה במילים לא נעימות על המזכירה, וזאת משום שחושב שבני אדם מושלמים ואינם אמורים לשכוח דבר, בו בזמן שכולנו יודעים שאין אדם בעולם שאינו טועה או שוכח לפעמים דברים חשובים.

בעל שכועס על אשתו כשהבית לא מספיק נקי לדעתו, מפני שהוא חושב שאשתו צריכה לעבוד כמו מכונה בלי להתעייף, ואפילו שטיפלה מבוקר עד ערב בילדים שלהם, בישלה ארוחת בוקר צהריים וערב, וניקתה את ביתם כפי יכולותיה, עדיין זה לא מספיק עבורו, אשתו צריכה להיות מושלמת, וכמובן שהוא שוכח כמה הוא "מושלם", ואין לו ספק שהוא היה עושה את זה טוב יותר לעומתה.

לפני שנעביר ביקורת, קודם כל נבין שהאישה היא בסך הכל בן אדם, אדם שיש לו מגבלות, ואין שום אדם בעולם מושלם.

אדם שניגש למבחן ברבנות, או להבדיל לקבלת תואר מסוים, וקיבל ציון ממוצע, מיד כועס הוא בליבו על הבוחן או על עצמו - "איך לא קיבלתי ציון מושלם? "אני" חייב להגיע לשלמות!"

ובמקום שישמח על זה שזיכה אותו השם יתברך לעבור את המבחן, הוא כועס על הנקודות שהפחיתו לו.

בעולם המקצועי קוראים לזה "רואה את העולם שחור ולבן" - דהיינו אדם שחושב או שזו הצלחה מושלמת, או כישלון מוחלט, ולכן הוא מלא בכעסים על כל העולם, על הנהגים בכביש שפעמים סוטים מהנתיב שלהם, הוא מתמלא בזעם איך הם לא שמים לב? (אצלו זה אף פעם לא קורא). ואם חלילה ראה מישהו שעובר עבירת תנועה (דבר שכמובן אסור), שוב מתמלא חימה, איך הוא לא רואה את התמרורים?

וכך כל דבר שרואה בעולמנו הנפלא, מחפש ומוצא חוסר שלמות, וכמובן מתמלא בטענות.

אדם שכזה על פי רוב שרוי בדיכאון, פעמים קל ופעמים עמוק, מפני שהוא לא נהנה משום דבר בחייו, שהרי אין שלמות, כשם שאין גבר מושלם כבן זוג, כך אין אישה מושלמת כבת זוג.

וכך הדירה שיקנה יחפש וימצא בה פגמים, כך גם בילדים שיזכה מאת ה' יתברך ימצא שהם לא גאונים ומושלמים כמו שציפה, וגם אצל חבריו לא ימצא את מבוקשו, מפני שלא יהיו פנויים עבורו תמיד כמו שהוא מצפה.

מיהו המחנך החכם

סיבה נוספת לכעס - היא הרצון לחנך את הזולת.

פעמים שבעל נכנס לביתו ושומע צרחות, "ילדים תכנסו להתקלח", "תכינו שיעורי בית", "תסדרו את החדר שלכם".

ולשאלתו על מה באות הצעקות? עונה רעייתו "זו הדרך היחידה שהם מקשיבים".

וכך פעמים שמישהו עקף אותו בכביש בפראות, מיד יפתח את החלון ויחל בצעקות רמות להוכיח את הנהג השני. וכשנשאל אותו מדוע אתה צועק? יענה "אני צריך לחנך אותו לנהוג בזהירות".

בואו ונחשוב יחדיו - האם בגלל הצעקות שקיבל הנהג, יהיה מחונך יותר מעתה והילך? לא היה טוב יותר לדבר בנחת ולהסביר לנהג כמה מסוכנת נהיגתו?

גם בחינוך הילדים, כשצועקים עליהם הם מפחדים, וכשמסבירים להם הם מקשיבים, וכבר לימדנו שלמה המלך (קהלת ט, יז) "דברי חכמים בנחת נשמעים", אם ניגש לילדים בקול אוהב, ונסביר להם שהגיע זמן האוכל, ואם זה לא יעזור אפשר להרים עליהם את הקול, אבל לא לכעוס, הכעס גורם לנו לטעות בשיקול הדעת, ולומר דברים שנתחרט עליהם.

כעס לא מחנך לעולם!

משום שבשעת הכעס בדרך כלל פוגעים בצד השני, וגם אם הוא ישתוק מחמת הפחד, כעת הרי הוא זוכר את הפגיעה, וחלילה יבוא לנקום, או פשוט לעזוב. וכך לצערנו קורה פעמים רבות בשעת מריבה בין בני הזוג, כשהאחד חושב שאם יצעק על השני מתוך כעס אזי הוא יפחד וייכנע תחתיו, ואינו יודע ששתיקתו של השני נובעת מפחד ולא מהערכה, ובפעם הבאה ינסה לנקום את נקמתו.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.