הרב יגאל כהן – מה קורה אחרי שאנו כועסים?

אביא בפניכם מאמר מבהיל שמצאתי בזוהר הקדוש בנזקי הכעס (פרשת תצווה דף קפ"ב), וכך לשונו בתרגום ללשון הקודש:

"יהודי שכועס, עוקר הוא מעצמו את הנשמה העליונה והקדושה שקיבל מאת הבורא יתברך, ומכניס אותה במקום הסיטרא אחרא, וזה היהודי מורד באדונו, הקדוש ברוך הוא, והוא נקרא ״טורף נפשו בכפו״, שטורף את נפשו  מתוכו, ומשרה אותה במקום של אל זר, ונחשב הוא כעובד עבודה זרה". 

"ומי שמדבר אתו בשעת כעסו כאילו התחבר לעבודה זרה ממש, משום שעבודה זרה ממש שורה עליו, ואסור להסתכל על פניו בשעת כעסו, ועל זה נאמר ״אל תפנו אל האלילים״. 

"וכל הטמאים יכולים להיטהר חוץ מהכועס, משום שעל ידי הכעס מטמא את גופו מבפנים ומבחוץ, ונפשו כולה נטמאת. ואפילו אם ישתדל אותו כעסן לתקן את מעשיו, ולעקור מגופו את הנשמה הטמאה שנכנסה בו, ולנסות למשוך לעצמו בחזרה את הנשמה הטהורה, הלוואי שיצליח, מפני שכשנעקרת נשמה קדושה מגוף האדם צריך השתדלות מרובה להחזירה".

- הדברים מדהימים...

כך כתב גם ר׳ חיים ויטל תלמידו של האר״י הקדוש בשער רוח הקודש (דף י"ב): ״והנה מורי זכרונו לברכה, היה מקפיד מאוד בעניין הכעס, יותר מכל שאר העבירות, ואפילו אם כועס בשביל מצווה. והיה נותן טעם לזה ואומר שכל העברות אינם פוגמים את כל הגוף, אלא כל עבירה ועבירה פוגמת איבר אחד באדם, אבל מידת הכעס פוגמת את כל הנשמה כולה, ומחליף אותו לגמרי וכו'..."

"גם גורם היזק גדול אחר לעצמו, מפני שאם עשה מצווה גדולה, אשר בסיבתה הייתה איזו נשמה קדושה של איזה צדיק קדמון מתעברת בו בסוד העיבור לסייע בידו, ועתה על ידי הכעס מסתלקת ממנו נשמתו של הצדיק".

"ובנוסף כל מי שהוא כעסן, אי אפשר לו להשיג רוח הקודש כל ימי היותו בעל מידה זו. אפילו אם יהיה צדיק גמור בכל שאר דרכיו לא יצליח, לפי שהוא בונה וסותר כל מה שבנה, ואפילו כשהייתי מלמד את אחי ולא היה מבין כפי רצוני, והייתי כועס עליו על דבר זה, היה מזהיר אותי רבי ומורי (האר״י הקדוש) במאוד מאוד שלא לכעוס אפילו על דברי תורה״. 

* * *

"כל הכועס כל מיני גיהינום שולטים בו" (נדרים כ"ב.).

הסבירו המדרשים: יש כמה סוגי גיהינום על סוגי עבירות שונות, והכועס, כפי הנראה יעבור על כמה סוגי העבירות, ולכן חלילה ייענש בכמה סוגי עונשים, וזאת משום שבשעת הכעס הוא מאבד את ההיגיון, ויכול חלילה אפילו להגיע לידי שפיכות דמים, או כפירה באלוקי ישראל, ולהלבנת פני חברו ברבים, ועוד מעשים שהיה מעדיף שלא לעשות, רק שבשעת הכעס מאבד שליטה על מעשיו.

* * *

הפסדו של כעסן

הרבה מחלות באות חלילה על האדם הכעסן, כדוגמת התקפי לב, לחץ דם לא תקין, סוכר גבוה או נמוך, אולקוס, ואף דיכאון עמוק, ובסופו של דבר הכעס מקצר את ימיו של האדם.

ולעומתו, הסבלן על פי רוב חי את חייו בשלוות נפש, שטומנת בתוכה בריאות הגוף והנפש, וכבר בדקו המדענים ומצאו שכל אלו שהאריכו ימים, חיו את רוב ימיהם בשלווה ובשמחה.

בנוסף קשה מאוד לאהוב את הכעסן, שהרי תמיד ישנו החשש שיתפרץ על דבר מה שלא נעשה כפי רצונו, וסופו של הכעסן, שאף אחד לא רוצה להיות בקרבתו, ואף רעייתו פוחדת ממנו, וכבר הביאה הגמרא מעשה בצדיק אחד שרגיל היה לכעוס על בני הבית וכמעט שהכשילו אותו באיסורים חמורים מפני שפחדו מפניו, ואילו הסבלן, אהוב על הבריות, וכולם שמחים בחברתו. עד שאפילו הגויים מבינים את ערך הסבלנות, ומציעים סדנאות לשליטה בכעסים.

כעס מביא את האדם לעשות טעויות שיתחרט עליהם בעתיד. למשל, בשעת מריבה עם אשתו יכול אפילו להכות אותה חלילה בשעת כעסו, מפני שבאות רגע אינו שולט על מעשיו.

כן הדבר בחינוך הילדים, שהכעסן מאבד את עשתונותיו ומכה אותם ללא סיבה ותכלית, רק משום שהוא כועס, והנזק בזה הוא כפול כיון שהרבה ילדים חווים משברים חמורים כשהם מתבגרים רק בגלל הכעסים שראו אצל הוריהם, ומנסים לפתור את בעיותיהם על ידי צעקות וכעסים בדיוק כמו הוריהם.

* * *

״תולה ארץ על בלימה״ (איוב כ"ו, כ"ז).

למדו חז"ל (חולין פט.) מהפסוק הזה, שהבורא יתברך מחזיק את העולם בזכות היהודי שבולם את עצמו בשעת מריבה.

כמה פעמים הרגשתם לאחר מריבה שלא הייתם צריכים לומר משפט מסוים?

אם רק היינו מחכים מעט לפני שאנו מגיבים, הדברים היו נראים הרבה יותר טוב בעבורנו ובעבור אחרים. ופעמים משפחות מתפרקות בגלל מריבה שיצאה מכלל שליטה, ונאמרו בה דברים שאינם הגונים, בשעת כעס.

מרן רבנו עובדיה יוסף זצ״ל היה נוהג לספר סיפור על תוצאות הכעס:

מעשה ביהודי שהיה כעסן, והייתה לו משאית לנשיאת בטון, וממנה היה מתפרנס, יום אחד אשתו של הכעסן הנ״ל רצתה להפתיע אותו לכבוד יום הולדתו, וקנתה לו רכב חדש.

לפני חזרתו הביתה, החנתה את הרכב החדש בחנייתו הפרטית.

והנה - כשחזר הבעל לביתו ראה שרכב זר חונה בחניית משאיתו. מיד התמלא בזעם אדיר, עד שרוקן את שאריות הבטון שבמשאית על הרכב החדש.

את הספר 'יגל לבי בישועתך' אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.