פרשת עקב לילדים: בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ (דְּבָרִים ח', י')

הָרַב יוֹסֵף זֵייבַלְד שְׁלִיטָ"א, שֶׁהִנּוֹ תַּלְמִיד חָכָם וּמְחַנֵּךְ מֻפְלָג, סִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמְרַגֵּשׁ הַבָּא:

הָיָה לָנוּ שָׁכֵן יָקָר בְּשֵׁם ר' שִׁמְעוֹן, יְהוּדִי יְרֵא ה' שֶׁדִּקְדֵּק בְּקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת, אַךְ מִצְוָה אַחַת, הָיָה מְקַיֵּם בְּהִדּוּר יוֹצֵא דֹּפֶן, בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶּפֶשׁ וְהָרֶגֶשׁ, וְאוֹתָהּ יִקֵּר בְּכָל נַפְשׁוֹ - מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וְכֵיצַד נוֹדַע הַדָּבָר? בִּימֵי חַג הַסֻּכּוֹת, בָּהֶם יָשַׁבְנוּ בְּסֻכּוֹת סְמוּכוֹת, שָׁמְעוּ אוֹתוֹ הַשְּׁכֵנִים מְבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה, בְּכַוָּנָה, בְּדִקְדּוּק גָּדוֹל וּבִנְעִימוּת. הַנּוֹשֵׂא הִתְמִיהַּ אֶת כֻּלָּנוּ, עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי לָגֶשֶׁת וְלִשְׁאוֹל אוֹתוֹ: "אֱמֹר נָא לִי, בַּמֶּה שׁוֹנָה מִצְוָה זוֹ מִשְּׁאָר מִצְווֹת? מַדּוּעַ זָכְתָה דַּוְקָא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לְשִׂימַת לֵב וְכֹבֶד רֹאשׁ שֶׁכָּזֶה מִצִּדְּךָ?".

פָּתַח ר' שִׁמְעוֹן בְּסִפּוּרוֹ הַמֻּפְלָא, וְכֹה סִפֵּר: בִּהְיוֹתִי יֶלֶד כְּבֶן אַחַת עֶשְׂרֵה, טֶרֶם פְּרֹץ מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, לָמַדְתִּי בְּחֵידֶר בְּפוֹלִין. בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעַ לַחֵידֶר הַגָּאוֹן רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא זַצַ"ל כְּדֵי לִבְחֹן אוֹתָנוּ. בְּסִיּוּם הַבְּחִינָה אָמַר לָנוּ, כִּי לְאוֹת פְּרָס עַל הִצְטַיְּנוּתֵנוּ הוּא מְגַלֶּה לָנוּ "סוֹד" כְּמַתְּנַת הַחַיִּים:

וְאָז חָזַר עַל דִּבְרֵי הַ'בָּאֵר הֵיטֵב' (או"ח סי' קפ"ה) בְּשֵׁם 'הַחִנּוּךְ': "מִי שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה, מִלָּה בְּמִלָּה, מְזוֹנוֹתָיו יִהְיוּ מְצוּיִין לוֹ בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְנִצּוֹל מֵאַף וּמִקֶּצֶף...".

אוֹתָהּ שָׁעָה - מְסַפֵּר ר' שִׁמְעוֹן - חַשְׁתִּי שֶׁקַּבָּלָה זוֹ מַתְאִימָה לְרוּחִי, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה.

קַבָּלָה זוֹ דָּרְשָׁה מִמֶּנִּי מְסִירוּת נֶפֶשׁ רַבָּה. כָּל יַלְדֵי הַכִּתָּה הָיוּ מְסַיְּמִים אֲרוּחָתָם בִּמְהִירוּת וּבְחָפְזָה, מְבָרְכִים בִּזְרִיזוּת, וְיוֹצְאִים לְשַׂחֵק. וְאִלּוּ אֲנִי, הָיִיתִי מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה, מִלָּה בְּמִלָּה, וּמַחְמִיץ אֶת זְמַנֵּי הַמִּשְׂחָקִים בַּהַפְסָקוֹת.

חָלְפוּ מִסְפַּר שָׁנִים, וַעֲנָנִים אֲפֹרִים הֵעִיבוּ עַל שָׁמֶיהָ שֶׁל פּוֹלִין. הַנָּאצִים, יִמַּח שְׁמָם, הִשְׁתַּלְּטוּ עַל כָּל פַּרְבָּרֶיהָ וּמְבוֹאוֹתֶיהָ. מִדֵּי פַּעַם עָרְכוּ הַנָּאצִים "סֶלֶקְצְיָה", בָּהּ הֶעֱמִידוּ בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה גְּבָרִים לְחוּד וְנָשִׁים לְחוּד. אֶת כָּל הַיְלָדִים וְהַזְּקֵנִים שָׁלְחוּ לְמַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה, וְרַק אֶת הָאֲנָשִׁים הַכְּשִׁירִים לַעֲבוֹדָה הוֹתִירוּ בַּחַיִּים. בְּאַחַת הַפְּעָמִים הָעֳמַדְנוּ בְּשׁוּרָה לְמִיּוּן. הַזְּקֵנִים וְהַיְלָדִים שֶׁהֻפְנוּ לְצַד שְׂמֹאל נִדּוֹנוּ לְמִיתָה, וְהַצְּעִירִים שֶׁהֻפְנוּ לְיָמִין זָכוּ לְחַיִּים.

אֲנִי - מְסַפֵּר ר' שִׁמְעוֹן - שֶׁהָיִיתִי גָּבוֹהַּ מִבְּנֵי גִּילִי, נִסִּיתִי לְהֵרָאוֹת גָּבוֹהַּ כְּכָל הַאֶפְשָׁר, וְאָכֵן בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם נִשְׁלַחְתִּי יָמִינָה.

מִיָּד לְאַחַר מִכֵּן, הַנָּאצִים דָּרְשׁוּ הָרְשָׁעִים מִכָּל אֶחָד לוֹמַר בְּאֵיזֶה תְּחוּם הוּא מֻכְשָׁר, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַעֲבִידוֹ לְטוֹבַת גֶּרְמַנְיָה. אֲנִי, שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מְאוּמָה עֵקֶב גִּילִי הַצָּעִיר, נִרְעַדְתִּי מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה. לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי לַחַשׁ מֵאֲחוֹרַי: "תֹּאמַר שֶׁאַתָּה טַבָּח טוֹב, וַאֲנִי הָעוֹזֵר שֶׁלְּךָ", כָּךְ לָחַשׁ לִי הַיְּהוּדִי שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרַי.

עָשִׂיתִי כִּדְבָרָיו, וְהַגֶּרְמָנִים סִוְּגוּ אֶת שְׁנֵינוּ לָעֲבוֹדָה בַּמִּטְבָּח. כְּבָר אָז רָאִיתִי כֵּיצַד מִתְגַּשֶּׁמֶת הַבְּרָכָה שֶׁל מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִין לוֹ. בְּשֶׁל הֱיוֹתִי טַבָּח, קִבַּלְתִּי מָזוֹן בְּאֹפֶן סָדִיר. חָזוּתִי הַבְּרִיאָה וְהַחֲסֻנָּה, הֵעִידָה עַל גּוֹרָלִי הַטּוֹב. אֹכֶל לֹא הָיָה חָסֵר לִי כְּלָל! "מְצוּיִין לוֹ בְּרֶוַח" כִּפְשׁוּטוֹ!

חָשׁוּב לְצַיֵּן, שֶׁבְּכָל הַתְּקוּפָה בָּהּ עָבַדְתִּי כְּטַבָּח, לֹא וִתַּרְתִּי עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּהִלְכָתָהּ. כְּשֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁלֹּא אוּכַל לְבָרֵךְ בִּמְתִינוּת כָּרָאוּי, לֹא אָכַלְתִּי לֶחֶם.

לְאַחַר חָדְשַׁיִם, בִּקֵּר בַּמִּטְבָּח קָצִין גֶּרְמָנִי מְרֻשָּׁע. רַע הָיָה בְּעֵינָיו לִרְאוֹת נַעַר יְהוּדִי שֶׁבְּשָׂרוֹ טֶרֶם כָּחַשׁ, וְהוּא הִרְעִים עָלַי בְּקוֹל: "שֶׁנַּעַר יְהוּדִי יַעֲבוֹד בַּמִּטְבָּח וְיִתְפַּטֵּם?! הָיֹה לֹא תִּהְיֶה! וְכִי זֶהוּ בֵּית הַבְרָאָה?! בּוֹא אַחֲרַי!", כָּךְ צָעַק בְּקוֹלוֹ הַמְגֻשָּׁם.

הָלַכְתִּי אַחֲרָיו אֶל מִחוּץ לַמִּטְבָּח. סְבִיבֵנוּ הָיְתָה אַדְמַת טְרָשִׁים קָשָׁה כַּבַּרְזֶל. הַגֶּרְמָנִי נָתַן בְּיָדִי פַּטִּישׁ קָטָן, וְאָמַר: "בְּתוֹךְ שְׁעָתַיִם עָלֶיךָ לַחְפֹּר כָּאן בּוּנְקֶר, בּוֹר בְּקֹטֶר שְׁנֵי מֶטֶר, שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ חַיָּלֵינוּ לְהִתְחַבֵּא בְּעֵת הַפְצָצַת הָרוּסִים. אִם תִּגְמֹר אֶת הָעֲבוֹדָה בַּזְּמַן שֶׁנָּקַבְתִּי, תַּחֲזֹר לַמִּטְבָּח, שָׁמַעְתָּ יְהוּדוֹן?". כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה, כַּמּוּבָן לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא תּוּכַל לְעוֹלָם לַחְפֹּר בְּאַדְמַת טְרָשִׁים זוֹ, כָּךְ לֹא תָּשׁוּב לְעוֹלָם לַמִּטְבָּח!

עֵינַי חָשְׁכוּ וְלִבִּי הֶחְסִיר פְּעִימָה; כֵּיצַד אוּכַל, בָּחוּר צָעִיר שֶׁבְּיָדוֹ פַּטִּישׁ קָטָן, לִסְדּוֹק אֲפִלּוּ סֶדֶק קַל בְּאַדְמַת טְרָשִׁים זוֹ?!

נָשָׂאתִי עֵינַי וּבִקַּשְׁתִּי מֵהַ"כֹּל יָכוֹל", שֶׁיָּחֹן אוֹתִי, וִיצַוֶּה בִּרְכָתוֹ וְחַסְדּוֹ עָלַי. הֲרֵי מֻבְטָח "שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו מְצוּיִין לוֹ בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו", וְכִי לָזֹאת יִקָּרֵא חַיִּים?! הִנְנִי עֲדַיִן נַעַר צָעִיר הֲלָזֶה יִקְרָא "כָּל חַיָּיו"?!

לֹא אָרְכוּ הַדַּקּוֹת, וּלְיָדִי חָלְפָה מַשָּׁאִית וּבָהּ חַיָּלִים נָאצִים. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי עִם פַּטִּישׁ בַּיָּד, רָתְחוּ מִזַּעַם, וְהֵחֵלּוּ לִזְרוֹק עָלַי יְרָקוֹת רַבִּים... תּוֹךְ כְּדֵי נְסִיעָתָם הֵם הִמְטִירוּ לְעֶבְרִי מְלָפְפוֹנִים, תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, גְּזָרִים וְעוֹד מִינֵי יְרָקוֹת.

רָאִיתִי שׁוּב אֶת הִתְגַּשְּׁמוּת הַבְּרָכָה: "מְזוֹנוֹתָיו מְצוּיִין לוֹ בְּרֶוַח", וְעוֹד בְּאֵיזֶה רֶוַח - אֲנִי בַּתָּוֶךְ וּסְבִיבִי פְּזוּרִים כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְרָקוֹת מִמִּינִים וּמִסּוּגִים שׁוֹנִים...

אוּלָם עֲדַיִן רְחוֹקָה יְשׁוּעָתִי. הֲלוֹא אִי אֶפְשָׁר לַחְפֹּר בּוּנְקֶר בְּפַטִּישׁ. וַאֲנִי, אָנָה אֲנִי בָּא?! אֲבָל הַבִּטָּחוֹן בַּה' לֹא מָשׁ מִמֶּנִּי. הִמְשַׁכְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי מֵה' שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעֲזָרַנִי עַד כֹּה יַמְשִׁיךְ לְעָזְרֵנִי הָלְאָה.

לְאַחַר זְמַן קָצָר, עָבְרָה לְיָדִי מַשָּׁאִית נוֹסֶפֶת וּבָהּ חַיָּלִים פּוֹלָנִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת כַּמּוּת הַיְרָקוֹת הַמֻּנַּחַת לְפָנַי, הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁאֲנִי מְמֻנֶּה עַל הַסְּחוֹרָה, וּבִקְּשׁוּ שֶׁאֶתֵּן לָהֶם אֶת הַיְרָקוֹת.

ה' נָתַן בִּי דַּעַת לְהַעֲמִיד פָּנִים כִּמְפַקֵּד, וְאָמַרְתִּי לָהֶם בַּאֲרֶשֶׁת רְצִינִית: "אִם בְּתוֹךְ שָׁעוֹת סְפוּרוֹת תַּחְפְּרוּ כָּאן בּוֹר בְּקֹטֶר שְׁנֵי מֶטְרִים, אֲחַלֵּק לָכֶם מִן הַיְרָקוֹת".

וְכָךְ הָיָה. הַחַיָּלִים הַפּוֹלָנִים שָׁבוּ לַמַּשָּׁאִית, נָטְלוּ כְּלֵי עֲבוֹדָה, וְחָפְרוּ אֶת הַבּוֹר תּוֹךְ זְמַן קָצָר! אַחַר כָּךְ קִבְּלוּ אֶת שְׂכָרָם בִּירָקוֹת, וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם.

וַאֲנִי? - לֹא נָקַפְתִּי אֶצְבַּע, רַק עָמַדְתִּי מִן הַצַּד כְּקָצִין, וְרָאִיתִי נֵס וָפֶלֶא. כָּאן הִמְשַׁכְתִּי לִרְאוֹת בְּחוּשׁ אֶת הִתְקַיְּמוּת הַבְּרָכָה "בְּרֶוַח וּבְכָבוֹד"; בְּרֶוַח - שֶׁהַכֹּל הָיָה בְּשֶׁפַע. וּבְכָבוֹד - שֶׁלֹּא הֻצְרַכְתִּי לִנְקֹף אֶצְבַּע, וְהָיִיתִי כִּמְפַקֵּד עַל הַפּוֹעֲלִים שֶׁעָבְדוּ בְּמֶרֶץ.

בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת מֵהִתְרַגְּשׁוּת, פָּנִיתִי לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח, וְקָרָאתִי לַמְפַקֵּד הַגֶּרְמָנִי, שֶׁיִּרְאֶה בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַבּוֹר הַכָּרוּי.

הַמְפַקֵּד לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו, וְלֹא הֵבִין כֵּיצַד הִצְלַחְתִּי, הַנַּעַר הַצָּעִיר, לִכְרוֹת בּוֹר עָצוּם כָּזֶה, בְּאַדְמַת טְרָשִׁים, בְּעֶזְרַת פַּטִּישׁ.

בְּעֵינַיִם נִדְהָמוֹת אָמַר: "תָּמִיד יָדַעְתִּי שֶׁאַתֶּם הַיְּהוּדִים, ה' שׁוֹמֵר עֲלֵיכֶם". וְהֶחֱזִיר אוֹתִי לַמִּשְׁמֶרֶת בַּמִּטְבָּח.

כָּךְ, בְּחַסְדֵי ה', הִמְשַׁכְתִּי לַעֲבוֹד עַד לְסִיּוּם הַמִּלְחָמָה. הֶחְלַטְתִּי הַחְלָטָה נְחוּשָׁה וְהִבְטַחְתִּי, שֶׁאִם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, אֵצֵא חַי מִגֹּב הָאֲרָיוֹת הַזֶּה, אַתְמִיד כָּל יְמֵי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה, וְאוֹדֶה לְמִי שֶׁנָּתַן וְיִתֵּן לִי מְזוֹנוֹת בְּרֶוַח וּבַכָּבוֹד.

וְאָכֵן, כְּפִי שֶׁעֵינֵיכֶם רוֹאוֹת, אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִשְׁמוֹר עַל הַבְטָחָתִי. וַה' לֹא עֲזָבַנִי. עַד כֹּה עֲזָרוּנִי רַחֲמָיו, וְיַמְשִׁיךְ חַסְדּוֹ הָלְאָה בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. (נוֹטְרֵי בְּרָכָה).

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין