"תורה וגדולה במקום אחד": יעקב וינרוט ז"ל הובא למנוחות

עורך הדין יעקב וינרוט ז"ל הובא הערב למנוחות בבית העלמין בנתניה.

מסע הלוויה יצא מביתו של וינרוט ברמת גן, אליו התאספו בני משפחה, רבנים, שרים ועוד. בין המשתתפים היו הרב חיים קנייבסקי, וראש ישיבת פוניבז', הרב ברוך דב פוברסקי, שוינרוט למד עמו בחברותא במשך עשרות שנים.

בהספד שנשא, אמר הרב פוברסקי כי וינרוט היה "יחיד בדורו. החסדים שלו גדולים ולא רגילים. יענקל'ה, כמה אהבת את התורה. הקב"ה לוקח כשהוא צריך לקחת. לאן הוא לקח אותו? אל כיסא הכבוד. אנחנו כאן בוכים ומתאבלים ובשמיים הוא שש ושמח, נקי וצדיק". הרב הוסיף כי וינרוט היה "תורה וגדולה במקום אחד. היה לך לב זהב. צר לי עלייך, נעמת לי מאוד. הנפש שלו הייתה תורה".

הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, ספד: "כולם יודעים על יעקב וינרוט הפרקליט הגדול, אבל לא רבים יודעים על החברותא של ראש ישיבת פוניבז', ופחות יודעים על יעקב וינרוט כנותן בסתר למוסדות וארגונים. קשה לדעת מה קדם למה: המוח המזהיר שאין שני לו או הלב האדיר שהיה חנון ורחום. יעקב וינרוט היה צדיק ואדם גדול".

הבן, הרב יחיאל ויינרוט, ספד: "סליחה אבא היקר, סליחה מכל הנוכחים שההספד יהיה קצר. אני פשוט מתקשה למצוא את המילים שיכולות להכיל את גודל הדמות, את המשמעות, את המראות שחולפים בלי סדר. התפקיד של כל אחד בעולם הוא לשאוף להגיע להשגות גבוהות, לשאוף למעלה. מצד שני, לא לשכוח לראות את הזולת, את השיתוף. לשלב את שני אלה. זה התיאור הכי מתאים לך, אבא. כשהכל התחיל אמרת כמה פעמים שאתה לא כל כך חושש מהמוות עצמו. אתה חושש שהמחלה תיטול ממך צלם אנוש. אני רוצה להגיד לך, אבא, לא רק שלא לקח ממך צלם אנוש, זה הכפיל אותו פי כמה וכמה. כולנו זכינו לראות מהי רגישות לזולת במצבים הכי קשים".

הבן, דובי וינרוט, שאשתו חני ע"ה נפטרה לפני כשנה ממחלת הסרטן, אמר: "חיינו לצד השראה בעולם שכולו חסד אמת וצדקה. איבדתי את אשתי חני השנה. היא כתבה פעם לאבא שלי: 'לחמי יעקב, שנפשו עצומה, מעבר למה שגוף יכול להכיל'. הפער הזה גזר עליו בדידות וצער. זה היה אבא. הוא אף פעם לא ישב בשלווה, הוא לא חיפש את זה. הוא היה איש גדול מדי בשביל לשבת בשלווה. אדם ענק נפטר היום, לא אדם רגיל".

הבן שמואל סיפר כי "אבא היה נדלק באמת כשהוא למד תורה. הוא שלט בזה בגלל הכישרון אבל גם בגלל שהיה מתלהב כמו נער צעיר מכל סוגיה. אי אפשר לזייף את זה. זה אמיתי". הוא תיאר גם את מעשי החסד של אביו: "אבא היה איש משפחה ואהב כל נכד, כל נין וכל חיוך של בן משפחה. היה עסוק בעבודה ובתורה אבל תמיד היה לו זמן בשבילנו. לאבא הייתה גם משפחה מסוג אחר. הוא השאיר את אמא אלמנה ואותנו יתומים, אבל השאיר עוד יתומים שעזר להם בגופו ובממונו באהבה רבה. חווית הילדות שלנו זה ללכת בבני ברק ועצרו אותנו אנשים שאמרו 'תגיד תודה לאבא'. כשאמרנו לו הוא לא אמר מילה. הוא עזר לכל כך הרבה אנשים".

בין המספידים בבית העלמין בנתניה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגדיר את וינרוט כ"משפטן שבמובנים מסוימים לא היה כמותו וספק אם יהיו כמותו במקומותינו". נתניהו סיפר על היכרותו הארוכה עם וינרוט, שנמשכה למעלה מעשרים שנה. "התרשמתי ממנו ממבט ראשון. חדות המחשבה שלו, חריפות השכל שלו, הידענות העצומה שלו, רוחב האופקים שלו, להט העשייה, אומץ הלב, רגישות לזולת, מתן צדקה וחסד. כמה האיש הזה נתן מעצמו. כמה הוא נגע בכל כך הרבה אנשים". ראש הממשלה ציין כי וינרוט "אף פעם לא הלך עם העדר. הוא הצטיין במחשבה עצמאית. מתחת לכיפה השחורה התגלה לי מוח מזהיר. הערצתי את תבונתו".

"בשנים האחרונות, שנות המחלה הקשה", הוסיף נתניהו, "יעקב נהג להשיב לכל מי שהתעניין בשלומו באימרה חסידית: 'כל זמן שהנר דולק – אפשר לתקן'. הוא היה יהודי מאמין ואדם אופטימי. הוא אף פעם לא נתפס לייאוש".