סוד הנישואין: מהם אירוסין?

במעמד החופה והקידושין מברכים פעמיים "בורא פרי הגפן", משום שמעמד חשוב זה מחולק לשני חלקים. החלק ראשון הוא סידור הקידושין בו האיש מקדש את האשה, והחלק השני הוא הנישואין, הכוללים את החופה ושבע הברכות.

בתקופת המשנה והתלמוד היה נהוג שאת הקידושין עושים ביום אחד, כדי שמעתה תהיה זו מיוחדת לזה ואין קידושין תופסים בה על ידי אדם אחר, ואילו את החופה היו עושים ביום אחר לאחר זמן רב. הקידושין האלו בלשון המשנה נקראים "אירוסין". כלומר, שנותן לה את הטבעת בנוכחות שני עדים כשרים (יראי שמים ושומרי מצוות, שאינם קרובי משפחה ביניהם וגם לא קרובי החתן או הכלה), ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". אולם, עדיין היא לא אשתו ממש, שהרי עדיין לא הייתה החופה והשבע ברכות שצריכים לעשות לאחר מכן (היום משתמשים במילה "אירוסין" למסיבה שנועדה יותר לבטא את הקשר, אבל בזמנם במסיבת האירוסין הוא היה מקדש אותה בטבעת).

בתקופה מאוחרת יותר ביטלו חכמים את חלוקת שני המעמדות לזמנים נפרדים, ואיחדו את הקידושין והחופה לערב אחד. זאת משום שלאחר שהאיש קידש את האישה עדיין אסור לו לחיות איתה, לפי שעדיין לא התקיימו הנישואין עצמם בחופה ובשבע ברכות כנדרש על פי ההלכה, והיו חלילה עלולים להיות כישלונות בין האירוסין לבין החופה. ואם נפרדים בני הזוג מסיבה כל שהיא, צריך לגרשה בגט. לכן איחדו חכמי הדורות הבאים את שני המעמדות, את הקידושין ואת החופה, למעמד אחד.

החלק הראשון – האירוסין: ברכת האירוסין

בתחילה, מברכים על היין "בורא פרי הגפן", מכיוון שהיין משמח אנשים ויש לו חשיבות, ואחר כך מברכים את ברכת האירוסין. ומאחר שהחתן הוא שהיה צריך לברך ברכה זו לפני שמקדש את כלתו, עליו להקשיב ולצאת ידי חובה בברכות אלו.

וכך הוא נוסח הברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה בְקִדּוּשִׁין. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה בְקִדּוּשִׁין" (אומרים "חופה וקידושין" כמו עם וא"ו).

ונבאר, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו – כל המצוות שהקדוש ברוך-הוא נתן לנו הן מקדשות את עם ישראל. וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת – ציווה אותנו על איסור של גילוי עריות.

וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת – כלומר, אף על פי שהיא כבר מקודשת לו, מאורסת לו, ואף על פי שנתן לה טבעת ואמר לה: "הרי את מקודשת לי" - עדיין היא אסורה עליו. אבל וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת לָנוּ עַל יְדֵי חֻפָּה בְקִדּוּשִׁין. כלומר, על ידי שהוא נושא אותה לאשה על ידי החופה, ביחד עם הקידושין שעשה קודם לכן, נעשית מותרת לו. ומסיימים את הברכה: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חֻפָּה בְקִדּוּשִׁין.

בסיום הברכה, טועם המברך מהיין ונתן לחתן לטעום, ואחר כך אם הכלה לוקחת את כוס היין ונותנת לה שתטעם. אבל לא יתן לה החתן עצמו, לפי שהיא עדיין אינה נשואה לו.

את הספר 'המדריך המלא לנישואין מאושרים' של הרב זמיר כהן אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.