סוד הנישואין: מדוע ההלכה מונעת אישה להעיד?

הבוחן את המשותף לכל החוקים התורניים המבדילים בין האישה לבין האיש, יגלה כי יסודם נעוץ ברצון העליון לשמר את עדינותה של האישה, להגן על זכויותיה בהתאם לצרכיה הנפשיים, וממילא לאפשר לה בכך להביא לידי ביטוי מקסימלי את יכולתה לפי טבעה, ולא בניגוד לטבעה. ונפרט.

גבר היודע עדות חייב להעיד בבית-הדין, גם אם הדבר אינו נח לו. וכמו שנאמר בתורה (ויקרא ה', א'): "אִם לֹא יַגִּיד - וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ". דרישה חדה וברורה זו באה דווקא כלפי הגבר, כיוון שהכלים הנפשיים העזים שקיבל מאפשרים לו לסייע לזולת הזקוק לעדותו מבלי שהוא עצמו ייפגע בתכונות נפשו. אולם האשה אשר קיבלה בנפשה כלים עדינים, כל דרישה כזו להופיע ולהעיד בבית המשפט עם כל המתחים הכרוכים בכך – הן מעצם המעמד המלחיץ והמביך בפני השופטים וכל הנוכחים בבית-הדין, והן מהתוצאות הנלוות לעדות כגון מתחים עם בעל-הדין המפסיד מהעדות, עלולה מאד להזיק לעדינות נפשה בכלל, ולתפקידה כרעיה וכאם בפרט. ואין המדובר כאן בנזק זמני לתקופת העדות בלבד, אלא השפעה ארוכת טווח על אופייה וטבעה הכללי בניגוד למצבה המקורי הטוב לה. שהרי האדם מושפע מאד מפעולותיו ומהחוויות שחווה.

כלומר, האישה אינה מעידה בבית-הדין לא משום שהתורה אינה מאמינה לדבריה, אלא מהרצון להגן עליה ולשמר את עדינות הנפש אשר קיבלה לשם מילוי תפקידה העיקרי. הסבור כי הסיבה לפסילת האישה לעדות נובע מחוסר אמון שרוחשת היהדות לאשה, יכול להיווכח בטעותו מנאמנותה המחלטת של האישה להעיד בנושאים הנוגעים לאיסורים חמורים כגון: טהרת המשפחה, כשרות המאכלים וכדו'. והרי אם על עדות להוצאת פרוטה מאדם בבית-הדין אינה נאמנת, כיצד תהיה נאמנת בנושאים חמורים הרבה יותר ואפילו בנושאים שיש בהם איסור כרת? לאור האמור, הדבר מובן היטב. האישה אמינה בדבריה לא פחות מהגבר. משום כך מעידה ונאמנת היא בנושאים אלה על אף חומרתם. אולם היא תעיד רק בנושאים העוסקים במותר ובאסור, עדויות הנמסרות במסגרות עדינות כגון בבית או בעבודה, ואינן כרוכות בחשש פגיעה בכבודה ובעדינות נפשה, כעדות מתוחה בנושאים ממוניים בבית-הדין.

מאותה סיבה ממש, אין האישה מתמנה לתפקידי שררה ציבוריים. שהרי תפקיד כזה מחייב התנהגות תקיפה העומדת בסתירה מחלטת לטבע הכלים שקיבלה. ניסיון להתנהג בניגוד לטבע זה, גם אם יצליח במישור הציבורי, יזיק לאישיותה כאשה. משום כך גם אינה מצטרפת למניין עשרה לצורך תפילה. כאשר נתבונן בחשיבות התפילה במניין נגלה שאף על פי שיש לא מעט אנשים שיעדיפו תפילה ביחיד, לשם הריכוז במילים והקשר האישי עם האלוקים, מוטל על הגברים להתפלל במניין, משום כבודו של מלך ככתוב "בְּרוֹב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי י"ד, כ"ח. ויעוין מסכת ברכות נ"ג ע"א). הדבר מביא גם להשראת השכינה במקום, וממילא התפילה מתקבלת יותר. מפגן ציבורי מחייב, חשוב ככל שיהיה ותהא מטרתו נעלית ככל שתהיה, עדיין אינו מצדיק פגיעה בנועם עדינות האישה אשר "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהילים מ"ה, י"ד), ודאי לא כאשר מדובר בצירוף שיש בו חוסר קדושה, בתערובת עם גברים.

את הספר 'המדריך המלא לנישואין מאושרים' של הרב זמיר כהן אפשר להשיג בחנויות המובחרות ובהידברות שופס.