לך לך – לאן צריך ללכת? אל תוך עצמנו

פרשת לך לך היא מתנה בשבילנו. אנחנו מתחילים את השנה אחרי שעברנו את הימים הקדושים שבהם נחתמנו לחיים טובים. אח"כ מגיעה השנה ואנו נכנסים למהלך שגרה, למעין תרדמה.

ואז מגיעה פרשת לך לך, שאומרת לנו איך עלינו לחיות כל השנה. כל מה שנכתב בפרשה זו, הינו הדרכה שאנו זקוקים לה לנצח, הפרשה מדברת אלינו.

"לך לך" הינו הציווי הראשון שנאמר ליהודי הראשון. הציווי הוא נצחי, ונאמר לכל אחד ואחד. מדי שנה הקב"ה מצווה עלינו להיות בתנועה מתמדת של "הליכה".

ברגע שאדם הולך – הוא בהתקדמות, ולא במצב סטטי של תקיעות.

לפני שהנשמה ירדה לעולם, הקב"ה השביע אותה: לכי לך – תבטיחי לי שכל הזמן תהיי הולכת.

לאן ללכת, ומהו כיוון ההליכה?

לך – הפועל,

לך – היעד.

לך לעצמך. "שכל הילוכך ונסיעתך יהיה אליך לבד" (ליקוטי הלכות).

ומי זה האני שצריך ללכת אליו? האני הוא "עצם נקודת עיקרך וחיותך".

"כי עיקר האדם היא הנשמה". מכאן אנו מבינים שהציווי "ללכת" הוא אל נשמתך.

מדובר כאן על חלק אלוקות שנמצא בתוכנו, אך הוא בהסתר. אנו לא מכירים את הנשמה. הנשמה נעלמת בתוך הגוף – לא רואים אותה ולא מרגישים אותה. ההדרכה היא להיכנס לשנה בתנועה כזו שבה, על ידי כל פעולה שנעשית בחיים שלנו, אנו מתקרבים יותר ויותר לנשמה שלנו, אל הגרעין העמוק שבתוכנו, ולא מתרחקים ממנו, חלילה.

אם מבקשים מאיתנו ללכת אלינו – זו בשורה. הקב"ה מבשר לנו בשורה: השנה הולך להיות כאן מהפך. מהפך חיובי בחיים שלך.

צריך להתחיל את השנה עם אמונה כזו, שאני לא אהיה בסוף השנה באותו מצב כמו שהייתי כשהתחלתי אותה. זה התנאי להתקדמות. אם אדם חושב לעצמו "מה כבר הולך להיות השנה" – זו כבר התחלה לא טובה.

הקב"ה מכין לנו מידי שנה 12 חודשים כפול 30 יום. יש המון ימים פרוסים לפנינו. לפעמים, מהייאוש שלנו, אנו חושבים "מה כבר יכול להיות?". גם מהייאוש הזה צריך לעשות לך לך – ברח לך.

הייאוש שלנו, לצערנו, מביא אותנו למצב של תרדמה רוחנית ונפשית, אם מתחילים את השנה עם יאוש... "טוב, עוד שנה". כי אז ממילא ממשיכים כרגיל, והכל נשאר כרגיל עד סוף השנה. אני אותו בן אדם, חלילה!

הקב"ה ברוב רחמיו אוהב אותנו כ"כ ונותן לנו מתנה עוד בתחילת השנה – תיזהרו מלהיות עומדים במקום.

עכשיו החלה השנה – החלה התרדמה. חורף הוא זמן של התכנסות, יש חיות שנרדמות, יש טבע שלם שנמצא בשינה, בקיפאון.

הקב"ה נותן לנו עזרה לפני הסכנה, שחלילה לא נקפא, לא נעמוד במקום השנה – אלא נתחזק באמונה  שהשנה הולך להיות מהפך בחיים שלנו. באישיות שלנו. דברים נפלאים הולכים לקרות השנה. הקב"ה רוצה להביא לכולנו שפע של ישועות, עוד השנה הזו. הוא לא רוצה שזה יחכה לשנים אחרות.

לסיכום, זה היסוד האמוני שאיתו אנו פותחים את השנה.

ה' מצידו רוצה לתת לנו את כל מה שאנו צריכים, שפע ושינויים לטובה. ואנו רוצים להיות כלי להכיל את ישועותיו, על ידי כך שנקשיב לציווי שלו להיות בתנועת התקדמות תמידית. כך נכין את הכלים שלנו לקבל את שפעו הקדוש והאינסופי.

בהצלחה בלך לך שלך!

כיצד לעשות זאת בפועל? כדי לקבל עוד חומרים על הפרשה, פני למייל havaor20@gmail.com