שימוש בעוף קפוא ככספת לדולרים

מעשה ביהודי שעמד לעזוב את ארץ ישראל לתקופה מסוימת. לפני נסיעתו הוא מסר את מפתחות דירתו לידי שכנו ההגון והמסור, וביקש ממנו, כי יואיל מידי פעם להיכנס אל ביתו כדי לוודא שהכל כשורה. לאחר מספר ימים הבחין השכן שהמקרר פועל, וברצונו לחסוך בהוצאות החשמל של בעל הדירה הוא ניתק אותו מזרם החשמל לאחר שבדק כי אין בתוכו מוצרים הדורשים קירור. כעבור ימים אחדים השכן נכנס שנית לדירה וסירחון אדיר קידם את פניו. סריקה קלה העלתה שהמקרר לא היה ריק לגמרי. עוף קפוא שהיה מונח במקפיא, הפשיר והפיץ את ריחו הדוחה. בלא אומר ודברים נטל השכן את העוף והשליכו לאשפה. כאשר בעל הבית חזר מנסיעתו, הוא ניגש היישר אל המקרר, פתח את המקפיא, ומשנוכח שהעוף הקפוא איננו, פתח בזעקות שבר. התברר שבעל הדירה הטמין רבבות דולרים בתוך העוף הקפוא…

המעשה המעניין הזה הוליד שאלות הלכתיות רבות, אשר העיקריות שבהן נוגעות ישירות לכמה סוגיות בתלמוד, כפי שמבאר הגאון רבי יעקב ישעיה בלוי שליט"א ("פתחי חושן" פ"י סעיף ל"ט ס"ק פ"ט), כלהלן.

הסוגיא בדף ס´ במסכת בבא קמא עוסקת בשתי הלכות בהן אדם פטור מתשלום נזק לחברו, משום שהוא לא ידע את ערכו של החפץ שניזוק בעטיו:

א. אדם קיבל על עצמו שמירה על דינר, והמפקיד אמר לו שהדינר עשוי כסף בעוד שלמעשה הדינר היה עשוי זהב - אין השומר חייב בדיני שמירה, אלא כשוויו של דינר כסף, שהרי לא קיבל על עצמו שמירה על דינר זהב.

ב. הגמרא מספרת על אדם שהזיק כלי של חברו. בעל הכלי שתבע את המזיק טען כי בתוך הכלי גם היו חפצים יקרים, ולפיכך, על המזיק לשלם לו את ערכם. אך רב אשי הסתפק אם המזיק חייב בכך, מאחר שהוא לא העלה על דעתו כי בתוך הכלי היו חפצים יקרים, ושמא דין מזיק זה כדין אדם ישן שהניחו לידו כלים שהוזקו על ידו בשנתו, שהוא פטור עליהם, מאחר שהוא אנוס לחלוטין בגרמו נזק זה [זו דעת תוס´ ד"ה "ומי", הרא"ש, הרמב"ן ועוד. ועי´ ברשב"א שחולק]. להלכה פוסק הרמ"א (חו"מ סימן שפ"ח סעיף א´ עי´ ש"ך שם סעיף ד´) שהמזיק פטור.

כאשר נבחן את מקרה העוף הקפוא ניווכח, שהשכן טוב הלב פטור מכל תשלום שהוא. שהרי אין לטעון כלפיו שהוא קיבל על עצמו שמירה על הדירה ובכלל זה על רבבות הדולרים שהיו בעוף הקפוא, מאחר ששומר אינו חייב בדיני שמירה אלא על חפצים שקיבל על עצמו לשמרם. ומכיוון ששכן זה לא ידע על קיום רבבות הדולרים, הוא גם לא קיבל על עצמו לשמור עליהם. גם אי אפשר לטעון כלפיו, שבלא כל קשר לחיובי השמירה שלו, יש לחייבו מדין מזיק בידיים, על שבמו ידיו הוא תפס את העוף המצחין על רבבות הדולרים שבתוכו והשליכם לאשפה, מכיוון שאדם שהזיק חפץ מסוים ולא העלה על דעתו שיש בתוכו דברים יקרים - פטור מתשלום.