פיתוח האישיות
"איזה לחץ!", התלונן האדיש
מה גורם לנו להיות לחוצים מידי, או להיפך, אדישים מידי? איך מתחברים שעון בצורה נכונה?
- הרב חגי צדוק
- פורסם י"ג חשון התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)"כל דבר ברגע האחרון! אולי תתכונן מראש?". כמה פעמים שמע רונן את המשפט הזה? המון. האם זה עוזר? לא.
"בשביל מה הלחץ? אני לא מסוגל איתך כבר!". כמה פעמים שמעה סיגל את המשפט הזה? המון. האם זה עוזר? לא.
אם אתם מהסוג הראשון או השני, ואולי אתם רק מכירים אנשים כאלה, שימו לב. מה גורם לאנשים להיות לחוצים מדי, או אדישים מדי? ומה שיותר חשוב זה, אם זו בעיה, איך ומה עושים כדי להיפטר ממנה?
מה נכון לחיים?
חשוב להבין שאנשים שנוהגים כך או כך, בדרך כלל חיים עם "אג'נדה", תפיסת עולם. בדרך כלל הם רואים משהו חיובי מאד בהתנהגותם. כלומר, גם אם הם חפצים בשינוי, הם עדיין מאמינים שיש משהו חיובי בהתנהגותם. זה מה שמשמר את התופעה.
אם נשאל את הלחוצים מדוע הם לחוצים, נגלה עמדות ש"מאשרות" את הגישה הלחוצה. הם יסבירו שזה עוזר להם להפיק את המרב מעצמם, מגן עליהם מכישלונות ועוד. מצד שני, ה"אדישים" יסבירו שזה נותן להם חיים רגועים ושלווים יותר, שמחה, ובכלל, לא נורא אם יאחרו לפגישה... אפשר לראות איך שכל אחד בטוח בתפיסתו, גם אם היה שמח להיות אחד שמצד אחד מספיק הכל בזמן, ומצד שני גם לא לחוץ במידה ניכרת. התפיסות הללו מעכבות שינוי. הן משמרות את ההתנהגות.
ישנם אנשים שמוצאים את עצמם פוריים ביותר דווקא בשעת לחץ, וישנם כאלה שמשותקים בשעת לחץ. אנו נרצה להבין מדוע זה קורה, ומתוך כך גם נוכל לראות האם אפשר להשפיע על ההתנהגות, וכיצד אפשר לאמץ התנהגות ממוצעת, אחראית שקולה ורגועה.
תתפלאו, אך גם הלחוצים מידי וגם הרגועים מידי, חולקים תכונה משותפת. שניהם אינם חווים את ה"שעון" בצורה אמיתית. הלחוצים מרגישים שהזמן רץ מהר מדי, והרגועים מדי חווים את הזמן ככזה שזז לאט מדי. שניהם לא מחוברים להווה. מחשבותיהם אינם כאן ועכשיו. הלחוצים חיים את העבר והעתיד, בעיקר את העתיד ה"מאיים", והרגועים, מחשבותיהם "מרחפות" מכאן לשם. לפעמים זה מתחבר לקשיי קשב וריכוז.
אגב, לשניהם – הלחוצים והרגועים – יש יתרונות. הלחוצים יהיו בדרך כלל אנשים אחראיים יותר, והרגועים יהיו אנשים יצירתיים יותר (יתרון שמגיע לפעמים דווקא מחמת קשיי קשב וריכוז!). אפשר בהחלט לראות אנשים משני הסגנונות, המצליחים דווקא בשל תכונה זו. יחד עם זאת, סביר להניח שאם אדם יהיה מחובר יותר להווה, הוא יהיה יעיל יותר.
מה אומרים המחקרים?
מחקרים מראים שאנשים יעילים יותר כאשר יש רמת לחץ סבירה. כאשר רמת הלחץ מעטה, אנשים יעילים פחות. כך גם כאשר רמת הלחץ מרובה, אנשים הופכים להיות פחות יעילים, יכולות הלמידה, הריכוז והזיכרון נפגעים. אגב, מנהלים, קחו זאת לתשומת לבכם, הציבו רף לחץ סביר, לפי יכולותיו של כל עובד, כך תוכלו למקסם את פריון העובדים. מכאן התובנה, שלחץ ברמה סבירה הוא דבר חיובי, מה שלא נכון לרמת לחץ גבוהה או נמוכה מדי.
הלחץ המתון גורם לכך שהאדם ממקד את מחשבותיו ומעשיו במושא הלחץ. הלחץ עוזר לו לסלק מראשו כל מחשבה אחרת הלוקחת מתשומת לבו. עתה, הוא ממוקד בנושא החשוב בעיניו, וזה עוזר לו לבצע את המטלה על הצד הטוב יותר. מצד שני, לחץ רב מדי יכול לגרום לפחד, שמונע התמקדות במטרה. בעקבות כך, ניתן גם להבין שגם לחץ חיובי, כאשר הוא לאורך זמן רב, לוקח אנרגיות מהאדם, ולטווח הרחוק, היעילות פוחתת. כאן חשובה ההירגעות מידי פעם (שוב, לתשומת לב המנהלים שבינינו).
בחן את עצמך?
הנה תרגיל פשוט שיכול לגלות לנו עד כמה אנו מודעים נכון לזמן העובר: שבו במקום רגוע ונוח, מקום ללא הפרעות. עתה, כוונו שעון עצר למשך דקה (או פשוט הסתמכו על שעון עם מדד של שניות), והפעילו אותו. תפקידכם הוא לשבת כך, עד שלדעתכם עברה דקה. עתה בדקו את השעון וראו כמה זמן באמת עבר. ככל שהקדמתם, אתם כנראה מאלה שלחוצים יותר, מדד הזמן שלכם, קצת מהיר מדי, אתם לא מחוברים להווה. ככל שאיחרתם, מדד הזמן שלכם איטי מדי. גם אתם לא מחוברים להווה.
אם דייקתם, אני מכיר הרבה שהיו שמחים ללמוד מכם...
מה עושים?
אז המלצה ראשונה, היא לעשות את התרגיל הזה מידי פעם. נוסף על כך, אני ממליץ על תרגיל שאולי בתחילה נראה מוזר, אך כשמנסים, מגלים שהוא ממש חוויה נעימה: מידי יום לשבת במקום רגוע ושקט, להרפות את השרירים, ממש מכפות הרגליים, עד שרירי המצח, את כל הגוף, בהדרגה, תוך כדי נשימות קצת עמוקות לבטן התחתונה. שימו לב למה שאתם מרגישים בגוף, לרגשות שלכם, ממש לכל מה שקורה תוך כדי.
רוחצים כלים? שימו לב לתחושת הסבון בידיים, לחלקות, לזרם המים על היד, וכן הלאה. שימת הלב, תרגיל אתכם להתחבר למה שקורה כאן ועכשיו, ככל שתתמידו בתרגילים אלו, כך החיבור שלכם להווה, והיכולת למקד את הקשב להווה, תגדל.
ולרציניים שביננו: אתגרו את אמונותיכם בדבר היעילות של הלחץ הגדול, או הרוגע הגדול. רשמו על דף, מה אני מפסיד מהלחץ הגדול או מהרוגע הגדול? איך יראו חיי אם אחיה עם לחץ מתון? זכרו את ההסבר שהבאנו בדבר יעילות או אי יעילות של רמות לחץ גבוהות או נמוכות. האם אתם יכולים להביא לכך ראיות מחייכם? שמרו את מה שכתבתם, עיינו בזה לפחות פעם ביום, אתגרו את חשיבתכם ותפיסתכם את הלחץ, שוב ושוב.
השתדלו להתחבר יותר להווה, לנסות לחשב נכון את הזמנים שוב ושוב, במהלך הזמן, יצטבר אצלכם ניסיון אמין יותר, שישפיע על התנהגותכם.
וטיפ אחרון, טריוויאלי כל כך: ככל שתקפידו יותר על שינה נכונה, היכולת שלכם להיות יעילים וממוקדים בהווה, תגדל.
בהצלחה!
ליצירת קשר עם מחלקת 'נפשי בשאלתי': 073-3333331 anat@