דברי תורה
לצאת ממונית באמצע הנסיעה עקב פקק תנועה
המונית נקלעה לפקק תנועה שלא היה צפוי מראש, והנוסע התייאש מלהגיע ליעדו. האם מותר לו לרדת מהמונית?
- הרב ברוך שרגא
- פורסם ט"ו חשון התשע"ט |עודכן
ראובן עלה למונית שתיקחנו ליעד מסויים. הנהג הפעיל מונה כנדרש. במהלך הנסיעה הם נקלעו ל"פקק" תנועה ארוך ומתמשך, והיות שלא נראה שהפקק הולך להסתיים בהקדם, ביקש ראובן מהנהג שיואיל בטובו לאפשר לו לרדת. אך הנהג סירב בתוקף, באומרו שאם ירד – יגרם לו הפסד כספי, כיון שאין מי שיעלה במקומו. עם מי הצדק?!
אם למרות הפקק אפשר עדיין להמשיך בנסיעה, אפילו בנסיעה איטית – אין הנוסע רשאי לרדת מהמונית באמצע הנסיעה. אך אם אין שום אפשרות להמשיך בנסיעה, כגון שהכביש נסגר לתנועה – מותר לנוסע לרדת, וישלם לנהג כפי שקבע המונה נכון לזמן ירידתו מהמונית.
נימוקים
כתב מרן השלחן ערוך (חושן משפט סי' שלד ס"א): אדם ששכר פועל לשאוב מים מהנהר להשקות את שדהו, ובאמצע היום יבש הנהר והפועל לא יכל לעשות את מלאכתו, אם היה ידוע לשניהם שהנהר עלול להתייבש באמצע היום – בעל הבית פטור מלשלם, כיון שהפועל ידע שהנהר עשוי להתייבש, היה צריך להתנות עם בעל הבית מראש שישלם לו גם במקרה שהנהר יתייבש, וכיון שלא התנה עימו – בעל הבית פטור. וכן במקרה ששניהם לא ידעו שהנהר עלול להתייבש – בעל הבית נחשב אנוס, שלא היה אמור לדעת שהנהר יתייבש, והוא פטור מלשלם לפועל.
אך אם רק בעל הבית ידע שהנהר עלול להתייבש, והפועל לא ידע – חייב לשלם לפועל את כל שכרו, כיון שהיה מוטל עליו ליידע את הפועל שישנה היתכנות שהנהר יתיבש, ולהתנות עימו מראש כיצד ינהגו במקרה שכזה. וכיוון שלא נהג כך – חייב לשלם לפועל את כל שכרו.
וכתב הרמ"א שכך הדין בכל אונס שאירע להם, בעל הבית פטור, חוץ ממקרה שרק בעל הבית ידע שיתכן שיארע אונס מסויים, ולפועל לא היה שמץ של מושג על כך – במקרה כזה בעל הבית חייב לשלם.
ומכאן יש להקיש אל הנידון שלנו, הנוסע שכר את המונית, ובדרך אירע להם אונס שהם נקלעו לפקק שלא מאפשר את המשך הנסיעה, ומכיון שהן הנוסע והן הנהג יודעים שיתכנו פקקים בדרך והנהג לא התנה על כך מראש – הנוסע יכול לרדת מהמונית, ואינו חייב לשלם על כל הנסיעה שתוכננה.
אולם, יש להדגיש שכל האמור לעיל מתייחס למקרים שאי אפשר כלל להתקדם בנסיעה, כגון שהכביש נסגר לחלוטין, ואזי אין הנוסע חייב להשאר במונית עד שהכביש יפתח לתנועה, ממש כמו מקרה הנהר שהתייבש, שאין הפועל יכול לבצע כלל את מלאכת ההשקייה שנשכר עבורה, אך אם למרות הפקק התנועה זורמת, גם אם באיטיות, טיפין טיפין, אין הנוסע, שוכר המונית, רשאי לבטל את השכירות באמצע.
כמו כן, אם יש נוסעים אחרים שמעוניינים לעלות למונית במקומו של הנוסע, הוא רשאי לרדת ממנה אף אם התנועה זורמת באיטיות, כיון שאינו גורם לנהג נזק (אמנם זה תלוי לכאורה, שכן אם הוא אמור היה לנסוע למרחק רב יותר והללו נוסעים למקום קרוב – נמצא שהנהג מפסיד את ההפרש, אר"ז ס"ט). אלא שאין הענין מציאותי כל כך שנוסעים יעצרו מונית באמצע פקק תנועה, ולכן במידה והמונית יכולה להתקדם אט אט, והוא מתעקש לרדת, צריך הנוסע לשלם את דמי הנסיעה כולה. כמו שמבואר בשלחן ערוך (סימן שי"א סעיף ו') אודות מי ששכר ספינה להעביר סחורה למקום מסויים, והתמזל מזלו ומכר את הסחורה בהיותו בדרך, וכבר אינו צריך את הספינה. ופסק מרן שאם אין אדם אחר שישכור את הספינה – חייב לשלם על כל הנסיעה המתוכננת. וכן יש לומר כאן, שאם אין נוסעים שישכרו את המונית באמצע הפקק, והנוסע מתעקש לרדת, חייב לשלם על כל הנסיעה.
מקורות נוספים לעיון: שו"ת שמע שלמה (ח"ז חו"מ סי' ד' אות ב'), וראה עוד בשו"ת ברוך אומר (חו"מ סי' ק"ד), ובפתחי חושן (ח"ד פ"ב הערה נ"ד), ובקובץ קול התורה (חוברת נ"ב עמ' קצ"ו), ובקובץ הישר והטוב (ח"א עמ' קצ"ו), ובספר משפטי החושן (סי' של"ד, אור אפרים אות ו').
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>