השבת שלי
השבת של מרים בוצר: המון אורחים וחיבור לילדים
איך מתכוננים אצלכם לשבת, מה התפריט השבתי, ואיך נראה שולחן השבת שלכם? הידברות מזמינה אתכם לספר לנו על השבת שלכם. והפעם – מרים בוצר מצפת, שהקימה יחד עם בעלה מרכז לזהות יהודית "לבנות ולהבנות", מספרת על השבת שלה
- תמר שניידר
- פורסם ט"ז חשון התשע"ט |עודכן
(צילום: shutterstock)
מהי שבת בשבילך?
"שבת היא הזמן שדורש ממני לעצור, לנוח, להעריך את מה שה' נותן לנו, ולעשות 'ריסטארט' בכל שבוע מחדש. אם לא השבת, לא הייתי עוצרת לרגע".
מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?
"אני מתחילה ברביעי בערב, עם רשימת הקניות ותכנון מספר האורחים שיגיעו. מידי שבת, ובעיקר בשבתות הקיץ, מגיעים לסעודת השבת שלנו בין עשרה לעשרים אורחים. מספר האנשים יכול להשתנות עד זמן הסעודה, שכן הילדים שלי יכולים להתקשר בכל זמן שירצו ולבקש לבוא לשבת, ובעלי אוסף בכל פעם אנשים מעניינים בדרך מבית הכנסת. אנחנו משתדלים שבערב שבת תהיה ארוחה משפחתית רק לנו, ובשבת בבוקר הבית פתוח לכל מי שבא".
"בעבר לא ידעתי כמה אנשים יהיו בארוחה עד הרגע האחרון. הייתי מחשבת את מספר האורחים לפי מספר הסידורים עם תרגום לאנגלית, שבעלי היה לוקח איתו לתפילה. הרבה מטיילים אמריקאים היו מגיעים לצפת ומציצים לרגע לתוך בית הכנסת, ובעלי היה בא ושואל אותם אם ירצו להצטרף לחוויה המיוחדת של סעודת השבת. היו פעמים שהוא הזמין גם גויים שבאו לטייל, וכמובן שגם ישראלים, כל מי שרק רוצה לבוא ולהשתתף בחוויה המיוחדת הזו. בשלב מסוים סיכמתי עם בעלי שהוא ישלח את הילדים הביתה לפניו, כדי שהם יגידו לי כמה אורחים מגיעים".
"פעם אחת, בליל ראש השנה, הגיע ילד ראשון ואמר לי להוסיף עוד חמש צלחות לשולחן. אחריו הגיע ילד שני ואמר, שאבא אמר לא להיבהל, מגיעות ארבע נשים לא יהודיות, בגלל שמגיע איתן בחור יהודי. כשהם הגיעו, הסתבר שארבע הנשים היו נזירות גרמניות, ושהבחור לא היה יהודי, אלא איטלקי, באמצע לימודי הכמורה שלו. הם הגיעו לארץ כדי ללמוד עברית, מכיוון שלפי האמונה שלהם, תפילה בשפה העברית היא הדבר הגבוה ביותר שיש. כששרנו את שירי ראש השנה, עם פסוקים מהתנ"ך, הם אמרו בכל פעם 'וואו, זה תהילים 58, זה תהילים 132", הם הכירו היטב את המקורות בתנ"ך. לא האמנתי שאני, שבאה ממשפחה ייקית של ניצולי שואה, מארחת נזירות גרמניות בליל ראש השנה. אבל למדנו מהם הרבה על הזכות שלנו להיות יהודים ולדבר בשפה העברית".
"בעבר, כשבעלי היה מביא אורחים, הייתי לפעמים במתח. הייתי מחכה לשבתות שבהן אין אורחים ורק שנינו נמצאים לבד. אבל אז הבנתי שארוחה זוגית אפשר לעשות גם במשך השבוע, ושחררתי. אם יוצא שרק שנינו נמצאים לבד – זה נחמד, אבל אם יש אנשים מעניינים בדרך שצריך להזמין, אז בשמחה. אני סומכת על בעלי שהביא אותם, ועל הקב"ה, שכיוון אותם אלינו".
"אני מבשלת בדרך כלל בחמישי, ומסיימת בשישי. הבישול אצלי הוא לא מורכב. יש לי, אמנם, מדף מלא בספרי בישול, אבל אני לוקחת מהם רעיונות, ואז משנה לפי מה שנוח ופשוט לי יותר".
"אני אוהבת שיש הרבה אוכל בשולחן שבת, כי אני אף פעם לא יודעת אם יבוא אולי אורח רגיש לגלוטן או טבעוני, וחשוב לי שהאוכל יתאים לכולם. יש לי גם חתנים ספרדים שצריכים ח"י סלטים, על אף שאני אישית רגילה מהבית רק לסלט חי. אז לפי תכנון האורחים הראשוני ביום רביעי, אני יודעת פחות או יותר מה לבשל. אני אוהבת לבשל בדרך כלל בחמישי בלילה, שאז יש לי שקט ואף אחד לא מפריע. נכנסת שם האהבה לשבת, וזה התבלין המיוחד שנותן את הטעם המיוחד לאוכל של שבת. באופן כללי, בישול אצלי הוא לשבת, במשך השבוע אני בקושי מבשלת".
"אם מגיעים הרבה ילדים, כל אחד מביא משהו, אבל בשבת סטנדרטית אני מסתדרת לבד, ומכינה את הכל בכמה שעות. אני אוהבת לבשל לשבת, ועושה זאת באופן שבו אני נהנית מההכנות, ולפי היכולת שלי, לא מעבר לכך".
תארי את התפריט השבתי שלכם?
"בליל שבת אנחנו אוהבים לאכול חלבי, אז התפריט הוא מרק כתום, ברוקולי, דג סלומון, סלט חי ופשטידות חלביות. לפעמים אני מכינה גם רביולי או לזניה, אבל משתדלת להכין אותן פחות, בגלל הבריאות".
"יש גם הרבה סלטים ביתיים: חומוס ביתי, טחינה, חצילים, סלק, כרוב, פסטו, ממרח זיתים, קישואים. חשוב לי שהם יהיו בריאים, בלי מיונז למשל. כשהילדים היו קטנים, ממש נלחמתי בנושא הסלטים, אבל הם ביקשו מאד, ואמרו שאני לא מכינה סלטים רק בגלל שאני אמריקאית. אני מצדי אמרתי שאחרי חלה עם סלטים אין מקום לאוכל. אבל אז הבנתי שאם אני מכינה סלטים בריאים, ולפעמים גם חלות ביתיות, גם זה אוכל, אז ויתרתי. הרבה פעמים אני אומרת לעצמי שזהו, אני לא מכינה יותר סלטים, אבל אז אני מוצאת את עצמי מכינה אותם שוב. זה נותן לי רוגע, לדעת שיש לאורחים אוכל מיד אחרי נטילת הידיים. כשיש לי זמן, אני משתדלת גם לאפות חלות".
"בבוקר אנחנו אוכלים בחורף מרק גריסים או מרק אפונה יבשה. קוראים לזה אצל הייקים "גיסצטה סופ" – מרק שיושב על הפלטה. לפי המסורת הייקית עושים את זה מראש השנה עד שבועות, אבל אני כמובן עושה אותו רק בימים הקרים".
"יש כמובן גם סלטים, וגם שניים-שלושה סוגים של סלט חי. לארוחה עצמה אני אני מכינה אורז מלא או לבן – לילדים, תפוחי אדמה, בטטות, שני סוגים של ירק מבושל, ועוד שני סוגים של עוף או הודו. ככה אני יודעת שיש מספיק מגוון, ושכל אחד ימצא מה לאכול".
"למנה אחרונה, בעבר הייתי מכינה עוגת מוס, אבל כיום הורדנו את זה, בגלל הקלוריות. אז אני מכינה גלידה ביתית, ועוגיות – שכולם אוהבים".
"סעודה שלישית אנחנו אוכלים לבד, מכיוון שזה סוף השבת, ואין לי כוח לראות אחר כך הרים של כלים ועבודה לפני. אם מישהו מגיע בכל זאת, הוא מוזמן לשבת איתנו, אבל אין אירוח באופן פורמלי. אנחנו אוכלים בסעודה הזו לחם עם סלטים, ובחורף קפה ועוגה".
איך נראה שולחן השבת שלכם?
"השולחן שלנו הוא ארוך ועומד מול החלון. מי שיושב בצד אחד שלו רואה דרך החלון את הר מירון, ומי שיושב בצד השני רואה את המדף עם כל נרות השבת.
"אני אוהבת שיש מפיות יפות ומשמחות, כלי אוכל אמיתיים ולא חד פעמיים וגם כלים מיוחדים, כולל כלי הקרמיקה שהכינה כלתי. החלוקה ביני לבין בעלי היא שהוא עושה את הקניות, אני מבשלת והוא שוטף את הכלים".
החלק הכי אהוב עליך בשבת?
"לשבת בכיסא שלי אחרי הדלקת נרות, להביט בנרות ולראות את השקיעה מול הר מירון. זו העצירה מימות החול והכניסה לתוך השבת".
איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?
"שבת נכנסת אצלנו תמיד עם הפתעה טעימה, בעבר לילדים, והיום לנכדים. הם יודעים שבזמן שאני מדליקה נרות צריך להיות בשקט ולא להפריע, ואחר כך אנחנו מחלקים את הממתק. לשבת בבוקר אנחנו קונים דגני בוקר מיוחדים יותר מכל השבוע, וגם מעדנים לילדים. ככה כולם שמחים, ואני יכולה לישון קצת יותר. יש גם משחקים ויחס לילדים בשולחן, והיום הנכדים גם זוכים לטיול בפארק עם סבא".
"כשהילדים היו קטנים, היתה תקופה שהרגשנו שאנחנו קצת מאבדים אותם בשולחן עם כל האורחים. אז כדי לאחד ולחבר, החלטנו לעשות סבב שבו כל אחד אומר איך קוראים לו ואיך הוא הגיע לשולחן הזה, ודבר טוב שקרה לו השבוע. זה נותן לכל אחד את המקום לספר, ואנחנו עושים את זה אפילו כשאנחנו לבד. אפשר גם לומר אז משהו על הפרשה או החג, והזמן הזה מחבר בין כולנו".
שבת בלתי נשכחת?
"היתה פעם אחת שעברנו דירה, וביום ראשון היינו אמורים להתחיל תוכנית חינוכית חדשה במרכז שלנו. ידעתי אז שמה שלא אספיק לפרוק מהארגזים ביום שישי – יחכה אחר כך לעוד כמה שבועות, בגלל העומס. נתתי לעצמי אתגר, שאספיק לתלות את התמונות על הקיר עד שבת. התחלתי לפתוח ארגז ועוד ארגז, ובכל פעם אמרתי לעצמי שעוד מעט אני מגיעה לארגז של התמונות ומסיימת. לא יכולתי לעצור, עד בשלב מסוים בעלי אמר לי שאני כבר חייבת להיכנס למקלחת. כשהגיעה השבת, לא הספקתי להגיע לתמונות, והרגשתי עד כמה הגוף שלי כואב ומותש מהמרוץ שעשיתי. דווקא עם העצירה של שבת, הבנתי שהקב"ה נותן לי מתנה, כי שום דבר לא היה עוצר אותי אם לא היא. פתאום ראיתי שאפשר לחיות גם בלי תמונות על הקיר, ושמחתי שהשבת עוזרת לי לעצור ולנוח, לשקף לעצמי את העשייה של כל השבוע ולהעריך את מה שה' נתן לי".
מתכון שבתי אהוב במיוחד
עוגיות בריאות
רכיבים:
חצי כוס סוכר חום / סוכר קוקוס
חצי כוס שמן קוקוס
ביצה אחת
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כפית סודה לשתיה
רבע כפית מלח
כפית תמצית וניל
כוס קמח מלא או קמח כוסמין
כוס קוואקר
חצי כפית קינמון
רבע כפית אגוז מוסקט
אפשר להוסיף תוספות בריאות: צימוקים, שקדים, שומשום, גרעיני דלעת, גרעיני חמניה, וגם תבלין לבריאות הנפש – פצפוצי שוקולד.
אופן ההכנה:
מערבבים הכל ומכינים עוגיות, ואפשר גם לשטח דק בתבנית, ואחרי האפיה לחתוך לריבועים.
אופים ב-180 מעלות במשך 12-15 דקות. זה יוצא רך מהתנור, ומתקשה אחר כך.
אני עושה בדרך כלל כמות כפולה, ואז בחצי מהכמות שמה פצפוצי שוקולד, ובחצי השני שמה את התוספות הבריאות.
אלו עוגיות מדהימות וכולם אוהבים אותן.
בתיאבון!
רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.