תקשיבו לקול הזעקה הדקה של אילנה ראדה, כי לב של אמא מרגיש באמת

12 שנה היא חיכתה לרגע הזה.

בדמעות שלא די להן ליפול, בזעקה שנשמעה מסוף העולם ועד סופו ומעל לכל - באמונה שיום אחד זה יקרה. 

כשעומדים מן הצד, אי אפשר שלא להתפעל מתעצומות הנפש של האישה הזו, שלמרות שאיבדה את בתה בנסיבות הכי מצערות שיש, עדיין ממשיכה להילחם כדי להוציא את האמת לאור. 

אז כן, אני מעריצה את אילנה ראדה - ואני לא היחידה. 

כמה כוחות נפש צריך כדי לעמוד מצד אחד של המתרס כשכולם עומדים מצדו האחר, ולהשמיע את הדעה שלך באוזני מי שעוד מוכן לשמוע אותה - בלי לפחד משום דבר ומאף אחד, חוץ מהאחד. 

גם כיום, 12 שנה אחרי שנדמה שכבר כלו כל הקצין ודבר לא אמור להתחדש בתיק - אילנה מצליחה להפתיע אותי, ולא בגלל הממצאים החדשים שהתגלו לאחרונה. 

תקשיבו לקול הזעקה הדקה של אילנה, כי לב של אמא מרגיש באמת 

לאורך כל הדרך, אילנה טענה שצריכים לחפש ראיות פורנזיות בזירה, ועל פיהן לבסס את החקירה. ואכן, בשבוע האחרון נמצאו שערות על גופתה של תאיר, שערות שהדנ"א שלהן מוביל אל א"ח. "אני מקווה שבאמת הפעם, הפרקליטות, המשטרה ובית המשפט לא יונו ולא ישקרו לאזרחי מדינת ישראל, ובעיקר לי שנלחמת במשך 12 שנה שימצאו את הרוצח או הרוצחת האמיתיים של תאיר", אמרה ראדה השבוע, והדגישה כי אחרי מציאת ראייה כזו - אין סיכוי שמישהו יעז הפעם להתעלם. 

אלא שגם אם היה נדמה שהסיפור קרוב לפיתרון - כעת מתברר שמבדיקה שביצע המכון לרפואה משפטית באבו כביר, א"ח שאליו נקשרות השערות ללא השורש שנמצאו על גופתה של תאיר, שייך לקבוצה גדולה של אינסוף אנשים שיכולים להתאים גם הם לשערות שנמצאו, או במילים אחרות - עדיין רב הנסתר על הנגלה. 

אצל מי האמת? הנשמה מזדעקת, רוצה כבר לתת שלום אמיתי להורים האומללים הללו, שאחד מהם - שמואל ז"ל, אביה של תאיר ז"ל, נפטר לא רק מהסרטן שבו לקה, כי אם גם מהצער על מות בתו בטרם עת. 

כל מי שעוקב אחרי הפרשה הזו מקרוב, לא יכול שלא להבין שיש כאן התנהלות מסוג אחר במערכת המשפט בישראל. ואצל מי האמת? נעדרת! לא מספיק שהיא חסרה, היא גם מחולקת לעדרים-עדרים. 

כל אחד מושך לצד שלו, ורוצה להוכיח שהוא זה שהצליח לפתור את התעלומה. כל אחד רוצה לפרסם את עצמו על חשבון הצער של אילנה, כאילו זה לא מספיק מה שהיא עברה כבר. גיליתם ראיות חדשות? אל תמהרו לסגור עליהן את הגולל ולהמשיך לטעון שזדורוב אשם. תקשיבו לקול הזעקה הדקה של אילנה, כי לב של אמא מרגיש באמת. לב של אמא מרגיש את הלב של הילדה שלה ברגעיה האחרונים עלי אדמות, ולב כזה - חזקה עליו שיידע הרבה יותר ממה שאתם נותנים לו קרדיט עבורו. 

בעת שכרתו את הפרי שלה, תאיר ז"ל, כרתו למעשה גם אותה  

בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ד מובא כי ישנם שישה דברים בעולם, שקולם הולך מסוף העולם ועד סופו - אך אין קולן נשמע. "בשעה שכורתין את עץ האילן שהוא עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו - ואין הקול נשמע".

כשאני קוראת את הפסוק הזה, אני לא יכולה שלא לחשוב על אילנה - שבעת שכרתו את הפרי שלה, תאיר ז"ל, כרתו למעשה גם אותה, העץ שממנו יצא הפרי. אילן העושה פרי. ואז, יצא קולה מסוף העולם ועד סופו, ואין מקום שאליו הוא לא הגיע - אך הקול לא נשמע. איך זה יכול להיות שהקול חוצה ומפלח את החלל כמו כדור שזה עתה נורה ממרחק, עובר בכל המקומות ובכל זאת אינו נשמע?

איך זה יכול להיות שקולה של אילנה לא הפסיק להשמיע את עצמו,  לא הפסיק להגיד שתחושת הלב היא שזדורוב הוא לא הרוצח, לא הפסיק להתחנן למציאת ראיות פורנזיות ולא הפסיק להתחנן למשפט חוזר, ובכל זאת - איש לא באמת שמע אותה?

"אני מאוד מכבדת את המכון הפתולוגי", היא אומרת כיום בהתייחסה לממצאים החדשים. "אני הייתי מצפה שקדום כל ראיה כזאת תובא לבית המשפט וזה יוביל לפתיחת המשפט, ואז ייבדק בצורה יסודית - למרות שיש לזה בסיס".

לא בחרת בניסיון הקשה. נבחרת אליו, ואת עומדת בו בגבורה  

באשר להתנהלות הרשויות בחקירת הרצח - היא לא יכולה שלא להתבטא בצורה קשה ונחרצת: "אל תיתן לי לפתוח את הפה שלי על המשטרה שחקרה את התיק", היא אומרת בראיון לגיא ורון מ'מאקו'. "הייתי ארבע שנים במשפט, הייתי במשפטים של העליון ופתיחת התיק בשנית. שקרים על שקרים. היה צריך רק לבוא עם ראיה כמו זאת, כדי שתתפוס, ואני מקווה מאוד שגם הפעם הם לא יחסמו את המהלך הזה", היא מסכמת. 

מי משקר ולמה, ימים יגידו... מה שצריך לעשות עכשיו, רגע אחד לפני שיהיה מאוחר מדי, הוא לזעוק את הזעקה של אילנה יחד - ולהתפלל שהאמת תצא לאור, ושקולו של האילן הזה יישמע סוף סוף. כי עדיף 12 שנה אחרי, מאשר לעולם לא!

ולך אילנה יקרה, רוצה אני לומר שאת הגיבורה שלי.

למרות שבשביל להפוך לכזו איבדת את הפרי היקר לך מכל בעולם הזה, אני בטוחה שבעולם הבא - הפרי הזה עושה פירות מתוקים להפליא, וממנו יוצאים ומשתלחים להם שורשים לאילנות הרבה, שיעשו פרי לכבוד שולחנו של משיח. 

לא בחרת בניסיון הקשה. נבחרת אליו, ואת עומדת בו בגבורה. בתעצומות נפש שאי אפשר שלא להתפעל מהן. אי אפשר שלא להביט בעינייך שוב ושוב ושוב, ולראות בהן את הדבר שאולי הכי קשה לראות, אך הכי נכון לחפש אותו: אמת. 

והיא שעמדה לאבותינו, תעמוד בעזרת השם - גם לך!

ליצירת קשר עם הכותבת אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il