מסעיר את הרשת: האם זיהתה את בתה ’המתה’ - בזכות גומות החן שלה

הסיפור שלפנינו נדמה כאילו נלקח מאיזה תסריט של במאי מופרע במיוחד, אך מדובר בסיפור אמיתי שהתרחש לאחרונה בפילדלפיה: זה קרה כששריפה ענקית פרצה בביתה של אישה בשם לוזאידה קואבס, תושבת העיר. מי שנכחה עמה בבית הייתה בתה התינוקת דלימאר ורה, בת העשרה ימים בלבד, שישנה בעריסה בקומה השנייה. 

ברוב בהלה ופחד, לוזאידה עלתה כאחוזת אמוק לקומה השנייה, אך כשהגיעה לעריסת בתה - נוכחה לדעת כי היא ריקה. באותו רגע התגנב לליבה החשש שמישהו חטף את התינוקת, אך 'בדיקה' של כוחות הכיבוי והשוטרים - חזרה עם ממצאים אחרים. "נאמר לי שדלימאר לא שרדה, וכי היא נשרפה למוות. אמרו לי שאפילו הגופה לא נמצאה בזירה", היא משחזרת. 

ומה עם שרידי גופה? שום דבר! אדם חי נעלם כלא היה, התנדף עם העשן השחור שהשאיר את חותמו על הקירות בקומת המגורים. 

הכאב שלה היה גדול, אך לוזאידה התעקשה להמשיך לחיות, למרות שלא פעם התחשק לה ללכת למקום שאליו הלכה דלימאר ורה - התינוקת היפהפייה שלה, שהזיכרון הכי חזק שלה ממנה היה גומות החן המקסימות שלה. 

שש שנים עברו מאז ועד ליום שבו הוזמנה לוס למסיבת יום הולדת תמימה - שם הבחינה בילדה קטנה עם שיער שחור וגומות חן בדיוק כמו של בתה התינוקת. 

לוזאידה קואבס הרגישה כעין חץ בלבה. "הסתכלתי בפניה של הילדה ששיחקה במסיבת יום ההולדת, ומה שראיתי לפניי היה הפנים של הילדה שלי שמתה. הגומות היו אותן גומות שזכרתי בדיוק".

מה עושים במצב כזה? לוזאידה לא איבדה עשתונות, ונהגה בקור רוח מבלי לעורר מהומה במקום. "קראתי לילדה ואמרתי לה שיש לה מסטיק תקוע בשיער, ושאני אוציא לה אותו".

מי חטפה את הילדה?

לוזאידה עשתה כאילו היא מוציאה מסטיק מהשיער, ועל הדרך משכה שיערה אחת - אותה שמרה לעצמה בתוך מפית נייר. עם השערה הזו הלכה לוזאידה לקבלת דגימת דנ"א, וכשהגיעו התוצאות - הסתבר לאם כי תחושתה לא הטעתה אותה. אכן מדובר בבתה היקרה, שכעת היה שמה עאליה (באנגלית: Aaliyah). "ראיתי שהיא הבת שלי, ורציתי לחבק אותה ולרוץ איתה הביתה", אמרה לוזיאדה לתקשורת האמריקנית.  

בראיון לעיתון 'דה גארדיאן' סיפרה לוזיאדה כי פנתה לפוליטיקאי מקומי בבקשה שיעזור לה להחזיר אליה את בתה, והוא נעתר לה ופנה לחוקר פרטי שהצליח לגלות כי אישה בשם קרולין קוראה, התחזתה לאמה של התינוקת בעת השריפה - הצליחה לחדור לזירה ולגנוב אותה מחדר השינה של לוזיאדה. 

קרולין בת ה-42 הייתה בת דודתה של לוזיאדה, שביקרה לעתים קרובות בבית המשפחה. מיד לאחר המקרה, קוראה נעלמה לעיר אחרת במדינה, ומאז נותק הקשר עמה. "מעולם לא האמנתי לכבאים שאמרו לי שבתי נשרפה באש", אומרת לוזיאדה כיום, לאחר שבתה הוחזרה למשמורת שלה. "הם אמרו שהגוף של התינוקת היה כל כך חרוך עד שהם לא יכלו למצוא שום שריד ממנו, אבל איך זה שהעריסה הייתה ריקה כשהגעתי להוציא אותה החוצה? איך זה שהחלון בחדר השינה, שזכרתי שהיה סגור כי היה קפוא בחוץ, נמצא פתוח? איך זה שלא נמצאו שרידים בכלל? תעודת הפטירה מעולם לא הוצאה, כי הגופה לא נמצאה מעולם".

זה רק עניין של זמן עד שיצוצו בעיות רגשיות בחייה

הרגע הקשה ביותר שלה, אפילו יותר מהחטיפה בעצמה, היה הרגע שבו דלימאר ורה נפרדה מדודתה אותה הכירה כ'אמה'. "השוטרים אמרו לה שזו הפעם האחרונה שהיא תראה את 'אמא' שלה, כי היא עשתה מעשה שאסור לעשות", מספרת לוזיאדה. 

בפגישה הראשונה ביניהן, דלימאר ורה התחבאה מתחת לשולחן וצעקה: 'הפתעה', וכשלוזיאדה שאלה אותה אם היא יודעת מי היא, ענתה הילדה: 'את אמא שלי'. זה היה הרגע שבו פרצה לוזיאדה בבכי קורע לב. "חיבקתי ונישקתי אותה, והושבתי אותה בחיקי. שש שנים חיכיתי לרגע הזה, והיא לא התנגדה. היא קיבלה את זה".

כשהועברה דלימאר לביתה החדש-ישן, יחד עם אביה ושלושת אחיה - בני ארבע, 10 ו-11, אמרה לכתבים שצילמו אותה: "תראו, אני בבית האמיתי שלי, ואני מרגישה מאושרת".

אלא שלמרות ההתבטאות שלה, מומחי רווחה לילדים ופסיכולוגים ששמעו על המקרה - אמרו כי זה רק עניין של זמן עד שיצוצו בעיות רגשיות בחייה, שכן 'עולמה התהפך', כהגדרתם. "פתאום אין לה גישה לאישה שתמיד חשבה עליה כאמה, האחים שתמיד החשיבה אותם כאחים או הסבים והסבתות. ההפרדה האכזרית שלה מהחיים הקודמים עלולה להוביל לחוסר ביטחון ובלבול. גם השם שלה שהשתנה פתאום מעאליה שהיא מכירה לדלימאר ורה, זו טלטלה רצינית עבורה", אומרת הפסיכולוגית הקלינית ג'יליאן לינדון, שמתמחית בעבודה עם ילדים במצב כזה. "אני מאוד מקווה בשבילה שהנזק הנפשי שייגרם מכל מה שהיא עברה, לא יהרוס את חייה".