מצוות כיבוד אב ואם (ב')

אם כיבוד אב ואם כרוך בהוצאת כסף, נחלקו האמוראים על מי מוטלות ההוצאות: רב יהודה אמר שהבן צריך להוציא מכספו על כך, ורב נתן בר אושעיא אמר שיש לכבדם מכספם של ההורים, ורק הטרחה לספק להם מאכל ומשקה מוטלת על הבנים. וההלכה היא שההוצאות מכספם של ההורים. אולם אם אין להורים ויש לבנים - חייבים לפרנסם משלהם, במידת היכולת. כמו כן, פרנסת אביו ואמו קודמת לשאר עניים, אפילו לפרנסת הבנים והבנות הגדולים של הבנים, ואעפ״י שאין כופים על כאו״א, משום מצות צדקה כופים את הבנים.

המגדל יתום בתוך ביתו, אעפ״י שהוא כאילו ילדו, בכל זאת אין היתום חייב בכבודו בתורת כאו״א, אך יש עליו קצת מצוות כיבוד.

אב רשע - יש סוברים שאין בנו חייב לכבדו; ויש סוברים שמכבדו ומתיירא ממנו, אבל פטור אם קילל או הכה אביו, אם לא עשה תשובה. ויש סוברים שהחיוב הוא משום מראית-עין, שלא הכל יודעים שאביו רשע; ויש סוברים שהחיוב מספק שמא הרהר האב תשובה בלבו והוא צדיק. אבל אם האב מומר להכעיס, או אינו מאמין בתורה ובדברי חז״ל - אין חובה לכבדו.

קרובי משפחה

בנוסף לאב והאם, יש קרובים נוספים המחייבים בכיבוד, מן התורה או מדרבנן:

אחיו הגדול: חייב אדם לכבד את אחיו הגדול - בין אחיו מאביו ובין אחיו מאמו, והחיוב נוהג אפילו לאחר מיתת אביו ואמו - ויש סוברים שלאחר מיתה פטור. אם אחיו רשע, אינו חייב בכבודו. אפילו היה האח הקטן תלמיד חכם וגדול בתורה יותר מן הגדול - חייב הקטן בכבוד הגדול.

סבו: חייב אדם בכבוד סבו מן התורה, ויש סוברים מדרבנן, וכן את סבתו - ויש סוברים שאינו חייב. יש סוברים שאם מת אביו - אינו חייב בכבוד סבו; ויש סוברים שגם לאחר מיתת אביו חייב בכבוד סביו וסבתו.

דודיו: אחי אביו ואחי אמו, חייב לכבדם מן התורה - בין בדיבור בין במעשה. אבל לאחר מות אביו ואמו החיוב הוא רק מדרבנן; ויש מפקפקים בעיקר החיוב.

חמיו וחמותו: חייב אדם בכבוד חמיו וחמותו, וכן האשה בכבוד חמיה וחמותה, שהרי דוד אמר לשאול חמיו: ״ואבי ראה גם ראה״ (ש״א כד, יב) וכן משה השתחווה ונשק ליתרו חמיו (מכילתא שמות יח, ז). יש סוברים שחיוב זה הוא מן התורה, ויש סוברים שהחיוב רק מדרבנן. ויש סוברים שחייב בכבוד חמיו וחמותו רק כדרך שמכבדים זקנים וזקנות חשובים, אבל לא כאביו ואמו, בקימה והידור וכיוצא.