"קיבלת מחילה מיידית!"

גדלתי כבן בכור בבית שבו הוריי הקפידו לחמם בשבת על פלטה ולא להדליק אש. הלכתי עם אבי לבית הכנסת בכל יום שישי, אבל היינו נוסעים בשבת. הוגדרנו כ'מסורתיים'. אני זוכר שכבר בהיותי ילד קטן, בגיל 5 בערך, הייתי מדבר עם בורא העולם, מודה לו על מה שיש ומבקש איזושהי בקשה. לצערי כשגדלתי התקררה אמונתי, ובגיל 16 הפסקתי לבקר בבית הכנסת. אבי מעולם לא הכריח אותי ולא הפלה אותי לרעה בעקבות החלטתי, אך הרגשתי שהוא מאוכזב.

בגיל 19 בצבא קרה לי אירוע שלא אשכח לעולם. הייתי אמור לצאת לחופשה של 10 ימים ותכננתי לבלות באילת. אבל לא תכננתי להפקיר את הנשק באוטובוס של היחידה ולהישפט ל-28 ימי כלא...

כשיהודי בצרות הוא פונה כמובן לה' יתברך ומתפלל לרחמיו. בכלא 4 שלחתי מכתב מחילה לאלוף הפיקוד, עבדתי במטבח והקפדתי להתפלל בבית הכנסת כל יום. ביום שישי אחד, במהלך ניקיונות המטבח, קצינה קראה בשמי והודיעה לי שקיבלתי מחילה מיידית. כמובן שצהלתי. לאחר מכן עשיתי חישוב שנכנסתי לכלא ביום שני ועד אותו יום ששי עברו בדיוק 18 יום - ח"י. פתאום נכנסה בי ההבנה שה' יתברך הכניס אותי לכלא כדי להגן עליי מההוללות שתכננתי לעשות ברגילה.

מאז נכנסתי למלחמה פנימית של כמה שנים, כוחות הקדושה נגד הסטרא אחרא. חייתי את חיי כחילוני, רווק בבית הורי, מבולבל ולא מסופק ממה שיש לעולם הזה להציע. נכנעתי לתאוות, אך עמוק בפנים הרגשתי ריק ומפוחד. אמרתי לחבר טוב שלי, שאני עוד אכיר בחורה דתייה שתחזיר אותי למקורות, וכך היה.

הכרתי את אשתי כבחורה דתייה שומרת שבת, אך מעורבבת עם העולם החילוני. זה לא הסתדר לי עם הדימוי שלי על 'בחורה דתייה' שהכרתי מהצבא ומהלימודים. היא הסכימה להיפגש איתי, אך תמיד אמרה שהיא תתחתן רק עם שומר שבת. זכיתי להתחזק בזכותה ולהניח תפילין, לשמור שבת וכך החלטנו להתחתן. אשתי אומרת לי שבדיעבד היא ראתה את עצמה מתחתנת עם בוגר ישיבה. עניתי לה שלפי אורח החיים הדתי-חילוני שהיא מנהלת לא ייתכן שהיא תתאים למישהו אחר, חוץ ממני.

לשמחתי היום אני זוכה ליהנות מעומקה של התורה, ללמוד הלכות בכל יום ולשמור על טהרת המשפחה. אני הולך בעבודה עם אוזניות, ורוב היום שומע הרצאות מחזקות של הידברות. פעם אמרתי לחבריי: "אדם גר בתוך בית ממוצע ולא חסר לו כלום למחייתו, אך לידו יש שכונת פאר של וילות עם נברשות, ציורי ענק, ג׳קוזי בסלון וסירה בחנייה. והוא כל הזמן יוצא מביתו ועובר דרך השכונה הזאת ומרגיש צער וקינאה. הוא חש בחוסר תמידי ובתחושת תסכול. בן אדם, תתעורר! למה אתה מוציא לעצמך את העיניים? תעשה עיקוף, אל תעבור דרך השכונה הזאת. זה רק מסב לך צער!".

תודה לה' יתברך שנולדתי יהודי, שזכיתי להתענג על לימוד התורה הקדושה ולחיות חיים מלאים במשמעות ובהתפתחות רוחנית. אני חושב שעם ישראל בתקופה של חיפוש אחר האמת, אנשים צמאים לרוחניות ומבינים שחיי החומר לא מספקים. לצערי, הרבה חילונים סולדים מהיהדות בגלל היח"צנות הגרועה שנעשית לה. אבל לצד זה יש המון יהודים שמתחזקים, שקובעים עיתים לתורה ומקבלים על עצמם עול מצוות. שמעתי פעם באחת ההרצאות של הרב זמיר כהן, שכיום מידת הדין יורדת יחד עם מידת הרחמים, ויש על כך רמז ברצועות הראש של התפילין אשר שזורות זו בזו ויוצרות את האות דל"ת. חוויתי את זה בחיי כמה פעמים. גם כשקורה דבר שנראה בטווח הקצר כלא טוב, הוא מתברר לאחר זמן מה כדבר שאירע לטובה.

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il