מי יזכה בדמי הפיצויים?

מעשה בשוחט ירושלמי שנסע לארגנטינה כדי לשחוט פרות, אך נספה בתאונת מטוס מחרידה שאירעה בדרכו הארוכה. הנהלת מפעל הבשר בחו"ל עמדה לשגר לארץ ישראל סכום כסף גדול כפיצויים, מאחר שהשוחט נפטר בדרכו לעבודה, ובפני הגאון רבי יצחק ווייס זצ"ל הוצגה השאלה, כיצד יש לחלק את סכום הפיצויים בין בני המשפחה. האם הוא מגיע לאלמנה בלבד, שמא גם לכל אחד מבניו של השוחט זכות בממון זה, או אולי על כסף זה חלים דיני הירושה ולבכור מגיע כפליים, שהרי כסף זה מגיע עקב עבודתו של אביהם המנוח. בעל ה"מנחת יצחק" מביא את דברי הסוגיא במסכת בבא קמה (דף מב) בקשר לשאלה זו.

בסוגיא מבואר, שבעליו של שור המועד להרוג בני אדם משלם כופר ליורשי הנפטר כדמי ערכו של הנפטר. כן מביאה הגמרא את דברי ריש לקיש הדורש מן הפסוק (שמות כא, כט) "והמית איש או אשה", שכאשר שור הורג אשה נשואה, אין דמי הכופר שייכים לבעלה, כשאר ירושתה, אלא בניה נוטלים אותם, ואם אין לה בנים - יטלום שאר יורשיה.

על כך מקשה בעל ההפלאה (קו"א אבה"ע סימן צ´ ס"ק ז´) מהמשך הסוגיא בה מבואר, כי הבעל אינו יורש אלא נכסים שנמצאו תחת ידי אשתו בשעת מיתתה, אך אין לו זכות  בנכסים שיגיעו לה לאחר מכן. לדוגמה, ירושות שיגיעו לאשה לאחר מיתתה, ואפילו ממון שהלוותה לאחרים לפני נישואיה, אין הבעל רשאי לגבות מיד הלווים, אלא יורשיה האחרים נוטלים אותו (שולחן ערוך שם, סעיף א). אם כן, מדוע יש צורך בפסוק מיוחד כדי ללמוד ממנו שבעל אינו מקבל את דמי הכופר? הרי דמי הכופר אינם אלא חוב שנוצר לאחר מיתתה, ואין הם נחשבים כנכס שהיה תחת ידיה בשעת פטירתה.

"מנחת חינוך" (מצווה נ"א) שנדרש לשאלה זו מבאר, כי כאשר נתבונן נבחין שאדרבה, לולי חידוש התורה שכסף הכופר אינו מיועד לבעלה, היינו סבורים שהבעל יקבלו. שכן, למעשה הבעל הוא היורש את אשתו אלא שהתורה הטילה מגבלות על כח ירושתו, שאין הוא יורש כי אם ממון שהיה ברשותה בשעת פטירתה. אולם, למעט ממון זה, הבעל הוא היורש.

והנה, כסף הכופר אינו נכלל בדיני ירושה כלל, שהרי הוא חוב כספי שנוצר לאחר מיתתה ומעולם לא היה שלה, אלא התורה קבעה שעל בעל השור להעניק מתנה ליורשי הנהרגת. מעתה, אחר שבעל השור מחויב להעניק מתנה ליורשי הנהרגת, כלום לא היינו מעניקים זאת לבעל, שהוא היורש העיקרי? על כן נזקק ריש לקיש לדרשה מיוחדת כדי ללמוד, שגם מתנה זו אינה מיועדת עבור הבעל.

לפיכך, אומר בעל "מנחת יצחק" (חלק ז´ סימן קל"ז) גם במקרה זה של השוחט, מאחר שסכום הפיצויים מעולם לא היה של הנפטר, אין חלים עליו דיני ירושה כלל ועיקר, וכל שיש לברר הוא מה המנהג במקרים אלה, וכיצד מחלקים את הכסף.