איך היא מעיזה?!

בואו ננתח יחד את המצב - הבעל נכנס הביתה עייף מהעבודה, תשוש, מחכה ליחס, לפינוק, לתשומת לב, הוא רואה אותה יושבת במנוחה על הספה, הבית מסודר - לא מבריק ומצוחצח אלא מסודר ונעים. הוא בטוח שלה היה יום ממש רגוע וקל, וברור שיש לה המון כוח להתחיל להתייחס ולפנק ולטפל בו." אבל... "מה שרואים מכאן - לא רואים משם". בואו ננתח את מה שעבר עליה עד לשנייה שהיא התיישבה נינוחה על הספה:

 

לפתע היא רואה על הרצפה איזה נייר טישו שאחת הקטנות העיפה בטעות, היא לוקחת מטאטא וכבר מטאטאה את כל הבית. מעבירה סמרטוט על השולחנות, רואה קצת אבק על התריס ומעבירה ניגוב, כבר לא נשאר לה זמן, היא מתקלחת, מתלבשת לוקחת תיק ויוצאת, ומחליטה לשתות את הקפה בעבודה. היא מגיעה לעבודה, עובדת במסירות, בחריצות, בזריזות, מצליחה לשתות קפה בשעה 11:00, ובשעה שלוש וחצי יוצאת הביתה, מתחילה לאסוף את הילדים מהמסגרות, מעמידה סיר בישול או שניים שגם זה כרוך בתהליך… זה לא הוקוס פוקוס לקלף, לחתוך, לברור, לטבל, לערבב וכו אח"כ היא יושבת להאכיל את הילדות  וזאת לכלכה, וזאת שפכה, והיא מקפידה להשיב את הסדר על קנו. סיימנו לאכול עכשיו, יוצאים לגינה. לגדולות יותר שיעורי בית, והיא תוך כדי כביסות, קיפולים, איסוף, פיזור לארונות, תוך כדי כך הקטנה מפרקת את הבגדים המקופלים, והיא שוב מנסה להציל את המצב, אוספת ומרימה במהירות לפני שיתפרקו עוד דברים. אחר כך שעה שבע בערב: מקלחות, ארוחת ערב, שוב כלים, שוב כביסות (הרי התקלחנו כולם), לקטנות טקס שינה, לגדולים תשומת לב והיא כבר מחכה לשנייה שתוכל לשבת ביחד עם בעלה ולשתות כוס תה. ואז 2 דקות לפני שאתה דופק בדלת, זה בדיוק הרגע שהיא התיישבה על הספה וביקשה בקול נעים ומתחנן:" SPAN תה< כוס לנו תעשה בבקשה>".

אם היית רואה את כל התהליך שהיא עברה כשלא היית ליידה, אני מבטיחה שכבר היית נכנס עם כוס תה או איזה סיידר חם מפנק ומתעקש שהיא תשב ותנוח. כי הרי הילדים שלך לא גדלים על העצים, וגם אם כן, בכל מקרה צריך להשקות ולדשן...

אני נתתי דוגמא למצב בין בעל ואישה, אבל הרעיון שלי מדבר על כל תחום בחיים. זה יכול להיות העובדת שלך בעבודה, שבדיוק נכנסת בשנייה של הקפה ואתה בטוח שהיא לא באמת מתאמצת. זה יכול להיות מצב שאת ממתינה לפגישה והצד השני מאחר, ואת יודעת שזה אמור לקחת לו 5 דקות להגיע, אז למה הוא מאחר? והוא למעשה עומד אחרי משאית שמפנה גיזום וחוסמת את הכביש...

בואו נפסיק לשפוט לפי תוצאה, בואו ננסה להבין את התהליך שהשני עובר ונזכור שדברים שרואים מכאן - לא רואים משם. ונשתדל תמיד לדון לכף זכות. אף שמלכתחילה אסור לנו לשפוט שום אדם, בכל מצב שלא יהיה, אבל מה לעשות התרגלנו, אז לפחות נזכור שאנחנו לא רואים את התמונה המלאה, אלא פיקסל אחד בלבד!