מה? תפוח אדמה!

במאמר הקודם עסקנו בעגבנייה השייכת למשפחת הסולניים. שם זה ניתן להם על שם החומר הנקרא סולנין. כאמור במאמר הקודם, הסולנין הוא חומר רעיל שהרגישים לו יכולים לפתח רגישויות במערכת העיכול, בעיות פרקים ועוד. אף התפוח אדמה שייך למשפחה זאת ואף הוא מכיל את הסולנין, אם כי בעיקר באזור הגבעול, העלים והפרחים. גם בקליפה ובחלק האכיל שלו יש מהחומר אך בכמות מועטה יחסית. לכן כשקונים תפוחי אדמה יש לשים לב שלא יהיו עם כתמים ירוקים כיון שזה סימן שהוא מכיל חומרים רעילים בכמות גבוהה, ועל כן אין לאוכלו. חיסרון נוסף הקיים בתפוח אדמה הוא שרמת האינדקס הגליקמי שלו גבוהה. כלומר, תפו"א הופך בדם לסוכר במהירות גבוהה - דבר המגדיר אותו כמזון שיש להגביל את צריכתו אצל סוכרתיים ואלו שיש להם נטייה לסוכרת, או לחילופין להקפיד לאכלו עם ירקות, ובכך להוריד מעט את רמת האינדקס הגליקמי. לצד חסרונותיו, יש בו יתרונות רבים: התפו"א הוא ירק מזין ונותן תחושת שובע. הוא מכיל ויטמין C בכמות השווה לפירות הדר, וכן ויטמינים מקבוצת B. הוא מכיל חומצות אמיניות שונות, כגון: מתיונין, ליזין וטריפטופן. מכיל מינרלים כגון: יוד, סידן, מגנזיום, נתרן, ברזל ובעיקר אשלגן - אולם חומרים אלו מצויים בעיקר סמוך לקליפה. לכן, רצוי לבשל, לאדות או לאפות אותם עם הקליפה ועד כמה שניתן לאכלם עם הקליפה. הדרך המומלצת ביותר לאכול את התפו"א הוא באמצעות אפייה, המשפרת את עיכולו. מתכון מומלץ לאכילת תפוח אדמה הוא: יש לאפות תפוח אדמה שלם בתנור על נייר פרגמנט (ללא תוספת של שמן כמובן). לאחר שנאפה אפשר לחותכו לקוביות לזלף עליו שמן זית ולהוסיף מעט אבוקדו עם בצל קצוץ. תרופת סבתא ידועה היא שתייה של מיץ תפוחי אדמה טרי במצבים של כיב קיבה – אולקוס ובמצבי עצירות. יעיל גם בטיפול דלקות עור וכוויות – יש לרסק אותו להשתמש במיץ ולהניח ישירות על האזור הפגוע.

אליהו שכטר הוא איירידיולוג ומטפל טבעי