הבחירות בפתח

הבחירות בפתח והמפלגות בלחץ. הספינים מסתחררים, וקברניטי המפלגות רצים לסיפוני אניות התקשורת, לנצל עוד כמה טיפות רייטינג כדי להיכנס לירכתי תודעת הציבור. "הקרב על כל קול" מדרבנים הפוליטיקאים את האנשים הקטנים, כדי שיזדרזו ויזרזו, שינצלו כל הזדמנות של "קול צף" שיטביע את הפתק שלו עבור האינטרס הנכון וה"אמיתי".

כולם מדברים בשם הצדק והאמת, כולם מדברים בשם הדאגה לכלל ולפרט. רוממות יושר בגרונם וצייקנות צדקות מצטדקת בשפתותיהם. הפוליטיקאים רומזים לאנשיהם: "הנאמנות משתלמת", והאזרחים הקטנים קונים את הלוקש.

המציאות הזו מולידה תככים ומזימות. המציאות הזו מצמיחה מחלוקות וסכסוכים. שכן קם בשכנו, אח באחיו, לשון הרע ה"הורגת שלושה אנשים", הופכת לתענוג של ציבור המאזינים. התקשורת בנויה על רכילויות (מבלי להכליל), ובזמן הזה הרצועה משתחררת. הזמם לפתע נחשב גם מוגזם. הכל מותר, אפילו רכילות מהזן הלא מקובל הופכת להיות שיאנית הרייטינג. אווירת פורים שוררת ברחובות, מידי פעם, גם בנפשות.

קרבות שליטה על שטחי חזית הבניין בשביל תליית השלטים הנכונים, גורמים לשכנים ללקק פצעים הרבה זמן, גם אחר שוך הבחירות. הקרב על השלטים האלו גורמים לשכנים החולקים את אותה מרפסת, לאבד צלם שכנות מתחשבת. "אלו הפוליטיקאים ייכנסו לחיים טובים ואנו נשאר בסכסוכים...".

שכנים שלווים

השלווה אפפה את מושב תובל, וגם את משפחת ברזל וטופז שהיו אחים לשכנות. אחים לתיכון אחים לנשק, אחים לאחווה.

משפחת ברזל הייתה משפחת עוני. התקרות דלפו, הקירות התקלפו, הבלטות ברצפה לא השתוו, והחלונות - כלפי מטה נטו. תשעה ילדים גידלו הברזלים, תשעה יהלומים שחיו בנחת ובפרגון הדדי. השלווה, אצלם הייתה טבע שני, האהבה, הייתה אצלם במעלה הראשונה.

הילדים גדלו והתחתנו, ההורים רוו רוב נחת. הבריתות והבר מצוות, גרמו להם לנדוד בין השמחות. שלוות המושב השתלבה בשלוותם, בשמחתם.

משפחת טופז הייתה משפחת עושר אמיתי. ארבעה ילדים הם גידלו בעושר. לאחרונה הוסיפו קומה שלישית. הם גם החלו בחפירות, כדי לעשות שתי יחידות דיור תת קרקעיות. מכוניות נוצצות כיסו את חניית ביתם, וכריות משי, "המילה האחרונה", התפזרו על ספות העור האיטלקי בסלונם. 

ילדיהם אט אט התחתנו. האבא סידר את כולם עם בתים ובמכוניות. חלקם היו בעלי תארים מקצועיים נחשקים, וחלקם היו בעלי עסקים מצליחים. ההצלחה האירה להם פנים, אך מצב האחווה ביניהם, היה "על הפנים". סכסוכים על לא כלום קרעו את המשפחה מבפנים. חלק מהאחים החרים את החלק השני. הוריהם היו ההורים העצובים עלי אדמות. "למה לנו עושר, הבה לנו אושר...", היו מתפללים.

שלוות המושב, לא השתלבה בהמולה שייצר ביתם, בדציבלים שהשתוללו במעונם.

ומה קורה למעלה?

תקופת הבחירות גורמת לנו למחלוקות, גורמת לנו לדיבורים אחד על השני, על מושא הערצתו של השלישי ועל סטייתו הפוליטית של שכני. החמצות פנים או התעלמות מאמירת שלום למכרי, הפעיל במטה של המפלגה המתחרה, הינה אסון לעם היושב בציון. כל זאת, בזמן שאנו צריכים לבצר את חוסננו, מול המאיימים על כולנו...

המצב הזה אינו סימפטי אצלנו היהודים, אצלנו הלומדים, שכוחנו באחדותנו, נפילתנו במחלוקותינו. עם ישראל, במקורו ופנימיותו, הוא "נשמה אחת". הרכילות, המחלוקת, הורגת אותו בבאת אחת... האם מצב מחלוקת זה שווה את המחיר הפוליטי הרצוי מבחינתנו? האם זה שווה שאבינו אוהבנו לא "רווה נחת מילדיו, בני ישראל?

מחלוקות בין אחים אינן נמוגות מאליהן. סכסוכים פנים ביתיים אינם משאירים צלחות במייבש, ומייבשות את החיוך של בני המשפחה. אנו בני משפחתו של בוראנו, אנו בניו, למי עוללנו כה? עם ישראל ערבים זה לזה. כשחלקנו חוטא, כולנו "סופגים את הטילים" כולנו ערֵבים. הערבות הזו מעשית! איננו יכולים לעמוד מנגד, לבקר אחרים ולבכות עליהם. לבכר את עצמנו, ולהסתגר בארבעת אמותינו. עם אחד, גורל אחד.

צריך לקום ולעשות

הרב שמעון דרור ממוסדות "מאמר מרדכי" (כולל הכשרת אברכים כפוסקי הלכה ומכון רפואי-הלכתי-משפטי לבעיות מורכבות מהתחום) הגה בעזרת השם את הרעיון הבא: במשך שלושת החודשים הנותרים, עד הבחירות, נלמד הלכות לשון הרע והלכות בן אדם לחברו המתלווים אליהם.

הרעיון הוא, שבעידן פילוג בעם ננסה לשפר את מאזן האחווה, שבאופן אוטומטי משפיע רוחנית על כל העם. נשפיע אהבת חינם בינינו. עם ישראל ערבים, גם זכויותיהם ערבות זה לזה. הרעיון זכה לברכתו הנלהבת של הרב הראשי לישראל, הרב שלמה עמר שליט"א שעודד את התפשטותה של התכנית לקהל הרחב, להגנת העם היושב בציון.     

סדר הלימוד, הינו כזה: שני עמודים ליום בספר "נצור לשונך". הספר מדבר על הלכות לשון הרע וענייני "בין אדם לחברו". הכל כתוב בצורה ברורה וקליטה. במוסדות "מאמר מרדכי" הנ"ל, הקדישו זמן מזמן הלימוד בכולל, עבור סדר הלימוד הזה. כמן כן, חילקו גם ספרים לנשות האברכים והקהילה שתלמדנה עם מכרותיהן וספרי "שמירת הלשון" עם ציורים המיועדים לילדים.במשך התכנית, עד סיום סדר הלימוד במוסדות הנ"ל, יגיעו אנשי רוח, אחת לשבוע שירצו בענייני "בין אדם לחברו". בסיום, שיתקיים יומיים לפני יום הבחירות, יערך אירוע גדול שימשך יום שלם. בין התכניות: הרצאות, "תיקון המקובלים" (תפילה מיוחדת) לעוון לשון הרע, תכניות מגוונות והצגות, שתכליתן להטמיע את נושא כבוד הזולת, לחיי היום יום שלנו. (כתובת המקום רח´ אהלי יוסף 12 ירושלים. הלימוד היומי, הינו בין  13:00 - 12:30)

כולם מוזמנים להצטרף, או להתארגן מקומית במקומות אחרים, או באופן פרטי להצטרף לסדר הלימוד (ר´ כתמונות למעלה מימין).

תפנימו: "כוחנו באחדותנו"

הרמח"ל הקדוש (ר´ משה חיים לוצאטו זצ"ל) עשה הסכם בבית המדרש שלו: כל מצווה הנעשית פה, תיחשב לזכותו של העם כולו. גם אנו רוצים לקחת חלק פעיל באיזון המצב האחדות לטובה. "כוחנו באחדותנו" זו לא סיסמה, לא סלוגן, זה הגורם למצבו הכללי של עם ישראל. לטוב, או להפך, חס ושלום.

עמנו חולק מאזן אחד. המאזניים הפרטיים של אנשים שונים הינם, בסופו של דבר, חלק מהמאזניים שלנו.