חז"ל מייעצים: איך להתמודד עם הפחד?

ימים של חרדה. מיליונים מתושבי ארץ הקודש חיים בהרגשת אימה וחשש. איך אנו, מאמינים בני מאמינים, אמורים לראות את המצב, ואיך מתמודדים איתו? ליקטנו קצת, עד כמה שתכיל היריעה, ממקורותינו ממשנתם של חכמינו ז"ל וגדולי הדורות.

איך נתגבר על הפחד

מסופר על האדמו״ר מחב"ד הריי"צ זצוק"ל, שנתפס על ידי הק.ג.ב. כדרכם ניסו להוציא ממנו את שמות האנשים שומרי התורה, שהיו מעורבים ב´פעילות דת´ שהייתה עבירה חמורה אז. לאורך כל החקירה שתק הריי"צ ולא מסר אפילו שם אחד, החוקר שחקר אותו שיחק כל הזמן עם אקדח, במהלך החקירה הוא פונה אליו ואומר לרבי 'אתה רואה כלי זה? הוא כבר אילץ הרבה אנשים לדבר!´. נענה האדמו״ר ואמר לו ´כלי זה יכול להפחיד רק את מי שמאמין בעולם אחד ובאלים רבים, אך לא את מי שמאמין בשני עולמות ובאל אחד....

סיפור זה ממחיש לנו עד כמה רמת האמונה והביטחון בה´ מורידה את מפלס הפחד, וכגודל הביטחון כך לעומתו גודל הפחד. הרמח״ל בספרו מסילת ישרים מבאר שדווקא משום כך הקב״ה בורא ושולח דברים שיטילו אימה על האדם, כדי שירגיש את התלות בה׳, כמו שאמרו חז״ל: "לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב". בהיות האדם חשוף בשדה באמצע הדרך, ללא שום מחסה, אם אז פורצת סופת ברקים ורעמים הוא מתגמד לחלוטין לפני מי שאמר והיה העולם. כך גם מובא בגמרא - "´והאלוקים עשה שיראו מלפניו´ זה חלום רע". ללמדנו שכל רגשות הפחד נועדו בעצם להרים עיניים לשמים, ולסמוך אך ורק עליו.

החזון איש היה אומר שאמנם אפשר להתפלל על המחלות הממאירות שיתבטלו מן העולם, אולם הוא בטוח שהמחלה החדשה שתבוא בעקבות כך תהיה חמורה יותר, משום שצריך שתהיה יראה מפני עונש שמים.

עניני פחד שונים נועדו כאמור לגרום לאדם חרדה מסוימת, שיפחד וירגיש את עצמו תלוי בה׳ לבדו. הבה נראה את אשר מייעץ לנו בספר פלא יועץ (ערך פחד): כתוב באיוב ´פחד פחדתי ויאתיני´ – מי שחי בפחד ממקרה מסוים גורם שהמקרה באמת יגיע אליו. מאידך דוד המלך אומר בתהילים ´נכון לבו בטוח בה׳ סמוך לבו לא יירא´. נמצא, שהמפחד גורם רעה לעצמו את אשר לא היה ראוי לבא עליו, והבוטח בה׳ חסד יסובבנו. וכך גם נאמר בגמרא (ברכות ס´), שרב המנונא אמר לאותו אדם שנאנח: ´ייסורים רוצה האדם הזה להביא על עצמו´, שהרי כתוב ´פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבא לי´.

וממשיך הפלא יועץ להדריך אותנו: הן אמת שאין אדם שולט ברוח, ואם יאמרו לו אף כל היום אל תפחד, אל תפחד - הוא עדיין יפחד. אבל יוכל איש להוריד את הפחד על ידי שיעמיק במחשבות טהורות, שיחשוב מה לי לפחד מרעות המתרגשות לבא בעולם, הלא טוב לי ליראה מפחד ה׳ ומהדר גאונו, ויסיע מלבו הפחד ויפנה לבבו למחשבות אחרות, שאין הלב יכול לחשוב שתי מחשבות יחד.

מה בצע ומה ייתן ומה יוסיף לו הפחד? אם נגזרה עליו גזירה, מוכרח שיבוא על ראשו ואין מידו מציל, ואם לא נגזר עליו - נשאר לו רק פחדו. ולא עוד אלא שאפשר שיבוא עליו מה שלא נגזר, על ידי פחדו. לכן יתחזק האדם ויהיה לבו כלב האריה בטוח בה´ שלא תאונה אליו רעה, ואם גזר עליו שום גזירה, כל דעביד רחמנא לטב עביד. ומכל מקום אף על פי שלא יפחד, בל יתעלם מן המקרה המתרגש עליו, אלא את אשר בכוחו לעשות יעשה, ויקדים תפילה לצרה, וייתן צדקה שמבטלת הגזירה, וה׳ הטוב בעיניו יעשה. עד כאן דברי הפלא יועץ. אכן הדרכה נפלאה מלאה ומפורטת.

הסגולה הנפלאה של זמני הפחד

הבה נראה איך מתמודד גדול הדור במצב של אימה ופחד שבו הוא נתון, וניווכח שבאמת רגעי הפחד יש בהם סגולה גדולה, עת רצון הוא וזמן מסוגל לקבלת התפילות. הסיפור המובא בספר "מח ולב" על הגאון הגדול ר׳ חיים שמואלביץ זצ"ל שמסופר על תקופת שהותו ביפן, איך נאלץ להתמודד נגד הבולשת היפנית, כל כישלון מזערי — היה עלול להסתיים מול כיתת יורים או בבור הכלא, שם רוססו תאים מיוחדים בחיידקים קטלניים. שבעה יהודים שנכלאו באחת התקופות מצאו את מותם המשותף בכלא. עצם הזכרת שמה של ה״ז׳נדרמניה״ – הבולשת, העבירה חלחלה וגרמה לפיק ברכיים. בכל העת, טרם נקרא לחקירה, היה ר׳ חיים אומר וידוי, ונושא תפילתו לבורא יתברך לבל יימוטו רגליו ולבל יכשל בלשונו.

שעת הסכנה היא זמן המסוגל לתפילה, היה ר׳ חיים אומר. "באחד המקרים, כאשר נדמה היה כי בידי הבולשת אכן מצוי חומר מרשיע, נקראתי למשטרה היפנית בשנחאי, ידעתי מה הם רוצים לדעת; מניין חיים שלוש מאות וחמישים בחורים שאינם עובדים? כולם ידעו — מהקומה השלישית לא חוזרים חיים! פחד מוות נפל עלי כשעליתי לשם. בלכתי התפללתי: ריבונו של עולם, אם אתה בוחר בי לקרבן, אני הולך בשמחה...  אבל אם אחזור משם חי, אני מבקש ממך שלושה דברים: הייתה לי הזכות לבקש, כן כן רבותיי, כשנברא נמצא בפחד מוות, בשכר זה מותר לו לבקש!

"ביקשתי שלושה דברים: הדבר הראשון, רבש״ע - אני מבקש ממך שכאשר אזכה לצאת מן הגיהנום פה, שתפטור אותי מן העול הכספי הכבד. עוד דבר אני מבקש ממך, רבש״ע - שאזכה להשיא את בנותיי לתלמידי חכמים. הדבר השלישי שאני מבקש, רבש״ע - שאזכה לגדל בנים תלמידי חכמים. את התפילה הזו התפללתי ברגעי הפחד והאימה, זאת הייתה שיחתי עם הקב״ה כשעליתי לשם", עד כאן דבריו המפעימים של אדם הקשור לבוראו בכל עת ובכל מצב.

הכותב הוא מנהל רוחני בארגון ´הידברות´ וראש כולל אהבת תורה