ואם אין - מתה אנוכי

"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא". (בראשית כח´, יא´)

יעקב יוצא מבאר שבע לכיוון חרן, והנה - "ויפגע במקום". מהי משמעות המילה "פגיעה", במי יעקב פגע?

התלמוד (ברכות כו´) מתייחס לשאלה זו, והוא מסיק ש"פגיעה" הכוונה תפילה. התלמוד מסתמך על הפסוק בירמיהו "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה, ואל תישא בעדם רינה ותפילה, ואל תפגע בי" (פרק ז´, טז´).

התלמוד (שם) מביא את שיטת רבי יוסי בן חנינא, "תפילות – אבות תקנום". זאת אומרת, שלושת האבות – אברהם, יצחק ויעקב, תקנו את שלושת התפילות שאנו מתפללים כל יום. אברהם אבינו תיקן את תפילת שחרית, יצחק אבינו תיקן את תפילת המנחה ויעקב אבינו תיקן את תפילת ערבית.

רבי יוסי מביא אסמכתא לדבריו וכך הוא אומר: "אברהם אבינו – "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט´, כז´), ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר "ויעמוד פינחס ויפלל" (תהילים קו´).

יצחק – "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב"  (בראשית כד´, סג´). ואין שיחה אלא תפילה, שנאמר "תפילה לעני כי יעטוף ולפני השם ישפוך שיחו" (תהילים קב´).

יעקב – "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" (בראשית כח´), ואין פגיעה אלא תפילה כפי שהזכרנו.

אגב, דבר מעניין, רמז לתפילה שתיקן כל אחד מהאבות נמצא באות השנייה של שמו. אברהם –בוקר, יצחק – צהרים, יעקב – ערב.

הרב ישראל מאיר לאו בספרו "יחל ישראל" על מסכת אבות (פרק ב´ משנה יג´) כותב שישנה משמעות עמוקה יותר מדוע כל אחד מהאבות תיקן תפילה בזמן המסוים שלו.

לכל אדם במשך שנות חייו יש כמה תקופות. יש תקופת "שחרית" - זמנים של זריחה והתקדמות, דינאמיות והתחלה חדשה. יש תקופת "צהרים", הם רגעי השיא, זמנים בהם ההצלחה מאירה פנים ואין שום תנודה חריגה. ויש את תקופת "ערבית", הלא הם מצבי השקיעה והחושך. 

אברהם אבינו גילם בדמותו את תפילת "שחרית". פירוש, אברהם כל חייו היה במצב של התחדשות והתקדמות, אברהם התחיל את חייו הרוחניים מאפס, הוא הרי בא מבית של עובדי אלילים. אברהם "הלך" כל הזמן, החל מהניסיון הראשון של "לך לך ממולדתך ומבית אביך", ועד ניסיון העקידה "לך לך אל ארץ המוריה". אברהם היה איש מצליח, איש שכל הזמן התחדש והתעלה. האיש המצליח עלול להתפאר בהצלחתו  ולומר לעצמו "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". אברהם מתקן את תפילת שחרית, לאמור – "השמש זורחת" לך, דע להודות ולהתפלל על כך. רבים מהאנשים שוכחים את הבורא ברגעי ההצלחה... גם ברגעי הצלחה אדם צריך להמשיך להתפלל ולהודות...

יצחק, גילם בדמותו את תפילת "הצהריים". יצחק נולד אל תוך חממה רוחנית, הוא התקדש בעקידה ומאז לא ידוע על ניסיון נוסף בכזה סדר גודל, הוא לא יצא לגלות, הוא לא נלחם, ואפילו את בת זוגו מביאים אליו הביתה... יצחק מתפלל את תפילת הצהריים, לאמור – גם כשהכול מתנהל על מי מנוחות ואין עליות וירידות (בפרט ביחס לאברהם ויעקב), בכל זאת צריך להתפלל...

יעקב, בשונה מאביו וסבו, ידע חיים רוויי צער, צרות ורדיפות. עשיו רוצה להורגו, לבן מרמה אותו במשך שנים, עשרים ושניים שנים של שכול... יעקב מגלם את תפילת "הערב", את מצבי החושך של האדם, יעקב מלמד אותנו שגם במצבים של צרות, אין להתייאש ויש להמשיך ולפנות בתפילה אל בורא עולם...

בפרשתנו מוזכרת תפילה נוספת, מיוחדת מאוד...

רחל לא זוכה לילדים. במר ליבה היא פונה ליעקב ואומרת לו: "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי" (ל´, א). רש"י מביא בשם חכמים במדרש (בראשית רבה, עא´) את הדו שיח שהתנהל בין יעקב לרחל, דו שיח שנראה על פניו מוזר מאוד...

"וכי כך עשה אביך לאמך, והלא התפלל עליה" - "מכאן למי שאין לו בנים שחשוב כמת" - "וכי במקומו אני אשר מנע ממך - את אמרת שאעשה כאבא, אני איני כאבא, אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים, ממך מנע ולא ממני" (רש"י).

פירוש, רחל באה בטענה ליעקב וכך אמרה: אביך יצחק התפלל והעתיר לאלוקים כדי שרבקה אמך תזכה ללדת - "ויעתר יצחק לנוכח אשתו כי עקרה היא" (בראשית כה´, כא´). בבקשה, עשה גם אתה כמו שעשה אביך והעתר עלי בתפילה... יעקב שמע את הבקשה וענה לה, אני לא באותו מצב של אבא. לאבא כלל לא היו ילדים ולכן הוא התפלל על כך, אבל לי יש ילדים, אמנם לא ממך אבל מאחותך - לאה, ממך מנע אלוקים פרי בטן ולא ממני...".

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת ויצא – כל הסרטים ב-VOD הידברות