האנטיביוטיקה של הטבע

השום ידוע בסגולותיו הרפואיות הרבות, ובצדק רב קיבל את השם "האנטיביוטיקה של הטבע". במשך אלפי שנים השתמשה האנושות בשום כתרופת פלא כללית להפרעות שונות, פנימיות וחיצוניות.

כיום מצוי השום בכל חלקי העולם, והשימוש בו רב ונפוץ כתבלין בסוגי מאכלים רבים - חיים, מבושלים ומטוגנים.

זנים רבים לשום, ביניהם שום הבר הגדל בשדות הארץ, והשום התרבותי הגדל בגינות גידול.  השום מזגו חם, והינו אחד הירקות החביבים שאכלו אבותינו במצרים. בתקופות שונות שימש כמאכל נפוץ אצל יהודים שכינו עצמם "אוכלי שום". עזרא הסופר תיקן לאכול שום בליל שבת משום שהוא "מכניס אהבה ומוציא תאווה" (ירושלמי מגילה פ"ד, סוף ה"א), וכן "מכניס אהבה ומוציא הקנאה" (בבא קמא פ"ה, א´).

בשום מצויים ויטמינים רבים וחומרי יסוד פעילים וחשובים. הוא מוזכר בתלמוד כתרופה לכאבי שיניים וחניכיים, לחיטוי וריפוי פצעים, ולריפוי נפיחויות וטחורים. בכוחו לסלק פסולת מהגוף, לחסן ולחזק. בעבר השתמשו בו כנגד הסתיידות עורקים, ואדם שחשש מהתקף לב היה נוטל מספר שיני שום ביום. כמו כן, השתמשו בו למניעת הזדקנות כלי הדם ולזירוז מחזור הדם.

השום מכיל חומרים אנטיביוטיים רבים, המדבירים גורמי מחלות שונות וזיהומים בגוף. הוא מסייע לנשימה תקינה, להורדת לחץ דם ולהורדת חום. בעבר השתמשו בו כנגד מחלות מדבקות, בעיקר נגד שחפת. כן הוא נפלא לריפוי מחלות ריאות, שעלת וראומטיזם. במקרה של תולעים במעיים, מומלץ לכתוש שום, לערבבו בחלב חם, לסנן ולשתות. שיני שום מעוכות, מעורבות במעט שמן זית, יעילות מאד במקרה של דלקת אוזניים. להמסת אבנים בכליות ודרכי השתן, יש להשרות שיני שום כתושות במים למשך יממה, ולאחר מכן לשתות 3 כוסיות ביום.

עוד, אכילת שום גורמת להזעה, מעניקה תחושת הקלה לחולה, מגבירה את התיאבון, מחזקת את כח הראיה, משקיטה תחושת צמא, ועוזרת לצלילות הקול. במקרה של יציאת דם דרך השתן, מומלץ לשתות מים שבושלו בשום במשך שבוע ימים.

מעניין לציין, כי הסטטיסטיקות בארצות איטליה וספרד, בהן מרבים באכילת שום, מראות שמספר מקרי המוות והתקפי הלב נמוך מאשר באנגליה ובארה"ב, שם לא מרבים באכילת שום. החוקר מייקל ורגוביץ, ממכון הסרטן ביוסטון במדינת טקסס, טוען לאור ניסוייו בחיות מעבדה, כי בכוחו של השום להמריץ את הכבד ולמנוע גידולים ממאירים כגון סרטן המעי הגס.

עם כל מעלותיו של השום, יש להיזהר מהפרזה באכילתו, שכן הוא עלול להזיק לקיבה ולעיניים. לכבדי שמיעה מומלץ להימנע מאכילת שום לחלוטין, שכן הוא עלול להזיק להם. אף חולים בדרכי העיכול והקיבה ימנעו מאכילת שום, משום שהוא מגרה את הפרשת מיצי הקיבה. הרמב"ם סבור כי השום רע לאכילה ואין ראוי לאוכלו כי אם מעט ובימות הגשמים בלבד.