כן על מנת לקבל פרס

עלינו לבחון אם אמנם ילד אוהב ללמוד תורה. בהשקפה ראשונה נראה שהדבר תלוי בטבע הילד. אולם על פי רבותינו ז"ל: אין הילד אוהב ללמוד תורה! כאומרם: "כתינוק הבורח מבית הספר". מובא ב´רב ניסים גאון´ (שבת יג.): "התינוקות יתרחקו מן הקריאה, ויאהבו שיכבה הנר. ואנו בטוחים בהן כי לא יטו את הנר".אמר האדמו"ר מצאנז זצ"ל: "התינוק אין בו חשק ללמוד התורה הקדושה מעצמו, מה עוד שאינו מחויב בזה". ומעשה שהיה אצל זקנו הקדוש בעל ה"דברי חיים" שנבחנו אצלו שני תלמידי תשב"ר (תינוקות של בית רבן) ושאל לאחד: "אמור נא, האם אתה אוהב ללמוד?", והשיב: "לא!". שאלו שוב: "האם חושק אתה לילך לבית רבך ללמוד?", והשיב: "לא! וכי מה הנאה יש לי בזה?!".

שוב שאל את השני כדרך ששאל את הראשון, והשני השיב בחיוב. נענה ה"דברי חיים" ואמר: "הילד הראשון יהיה איש אמת, כי אמת בפיו. ואילו השני (שאמר שיש לו חשק ללמוד תורה) יגדל להיות שקרן", וכך היה.

אם כן, מה הדרך לתת לילד חשק ללמוד תורה? הרמב"ם נותן עצה לכך, וזו לשונו הזהב (סנהדרין פרק חלק): "שים בדעתך, כי נער קטן הביאהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג מן השלמות, אלא שהוא – למיעוט שנותיו וחולשת שכלו – אינו מבין מעלת אותו הטוב ואל מה שיגיעהו בשבילו מן השלמות. ולפיכך, בהכרח יצטרך המלמד שהוא שלם יותר ממנו, שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שנותיו, ויאמר לו: ´קרא ואתן לך אגוזים או תאנים, ואתן לך מעט דבש´".

מעשה באדם שפגש ילדים שהולכים בשבת ל"חבורת תהילים". הוא שאל אותם מדוע הם הולכים לקרוא תהילים. כולם ענו פה אחד: "כיוון שמחלקים שם ממתק", חוץ מאחד שאמר: "בשביל לקרוא תהילים". הוא הפטיר על כך שזהו כישלון של המלמד שלא הצליח להחדיר בתלמידים את מעלת אמירת התהילים. לדעתו, אם הם קוראים תהילים בשביל ממתק, הרי שהחטיאו את המטרה.

והאמת ניתנה להיאמר: הילדים שאמרו שהלכו בשביל הממתק הם שאמרו את האמת, ואילו הילד שאמר שהוא הולך בשביל עצם אמירת התהילים – לא דיבר אמת. לפיכך, אין כאן חוסר הדרכה של המלמד במעלת התהילים, אלא שזו דרכם של ילדים, שאין להם חשק ואהבה ללמוד תורה אלא אם כן ישׂתכרו בדברים ש"לא לשמה".

זאת ועוד, כותב הרמב"ם (שם): "לפי שהאדם אינו עושה מעשה אלא כדי שתגיע לו ממנו תועלת, או שתסור ממנו פסידא, ואם אינו כן, יהיה אצלו אותו מעשה הבל וריק", עכ"ל. ועל אחת כמה וכמה ילד קטן, שלא ילמד ולא יעשה שום מעשה אלא אם כן תהיה לו תועלת – שיתנו לו דברים שאוהב.