אתה הגדול, תוותר

ה' ול' הם זוג שהגיעו לייעוץ לאחר כמה חודשי נישואין. כבר בסמוך לנישואיהם התגלעו ביניהם פערים מהותיים שבהם לא הבחינו לפני כן. העובדה ששניהם הסכימו לקבל עזרה מקצועית עודדה את הסובבים אותם, כיוון שלעתים קרובות אחד מבני הזוג מסרב ואז ממילא אין התקדמות. התהליך היה מאוד לא פשוט ורצוף משברים, עקב הפערים ביניהם, אך בשל גילם המבוגר יחסית – הם נטו לתת הזדמנות לקשר. בתחילת התהליך סיפרתי להם את הסיפור הבא, על הרב אריה לוין זצ"ל.

אב ובנו הגיעו לרב לשיחת גישור. זה היה בעיצומו של חורף קשה בירושלים, והשלג נערם ברחובות. הרב הבחין בכך שהבן לא היה לבוש מעיל. האב הזקן קָבל על בנו שאינו מוותר לו על המעיל היחיד הנמצא בבית, והבן קָבל על אביו שאינו מוותר לו על המעיל כיוון שהוא עובד בחוץ והוא שזקוק למעיל. הרב אמר להם לחזור אליו יום למחרת באותה שעה, ולהציג לפניו – כל אחד את נימוקי השני – למה דווקא הוא זקוק למעיל.

כששבו למחרת, פתח האב ואמר, שהוא באמת חושב שהבן זקוק למעיל כי הוא עובד בכביש – קר מאוד בחוץ, שלג וכפור, והוא – האבא – יכול להסתדר עם שמיכה בתוך הבית. ואילו הבן אמר שהוא באמת חושב שהאבא זקוק למעיל כי הוא מבוגר מאוד – החלונות בבית שבורים ואין חימום, והוא – הבן – כבר יסתדר בלי מעיל. הלך הרב לוין, הביא מעיל משלו ונתן להם. "מדוע לא נתת לנו את המעיל אתמול?", שאלו האב והבן. "כיוון שאתמול כל אחד התבצר בעמדתו", השיב הרב אריה לוין והוסיף: "כעת ראיתי שכל אחד מרגיש באמת את זולתו, אז גם אני יכול לוותר על המעיל שברשותי ולתתו לכם".

בני הזוג שישבו מולי, הביטו זה בזה ומרגע זה, תהליך הגישור ביניהם עלה על מסלול מבורך של הבנה עמוקה של מהות הקשר הזוגי היהודי. בפרשתנו, אנו עומדים נפעמים מול הוויתור של רחל אמנו ע"ה לאחותה לאה. שבע שנים היא מחכה לחתנה המהולל יעקב אבינו ע"ה. כל ערב היא מוציאה את שמלת הכלולות, רוקמת חלומות על החיים שיהיו לה והבית שהיא עומדת להקים – בית ישראל. אך כשהיא רואה את אחותה העומדת להיות מוכנסת תחת החופה במקומה, היא מרגישה את אחותה בכל לבה, ולבה הגדול מסרב לקבל מצב שהיא – לאה – תעמוד נכלמת כשיעקב יבקש ממנה את הסימנים. ברגע אחד היא מוותרת.

היא מוותרת על החתן שלה כשלא היה ביכולתה לדעת שהיא תינשא לו לאחר שבוע. בכל מקרה, הוויתור שלה הוא לנצח נצחים, שכן לעולם היא כבר לא תהיה האישה הראשונה של יעקב. תקצר היריעה מלתאר את המתנות הרוחניות שבהן זכתה רחל בזכות ויתור זה. חז"ל אומרים שכל מי ש"ותרן" הוא "תורֶן" – מתנשא אל על כמו תורן. יחד עם זאת, חשוב לעשות את האבחנה שהוויתור הנעלה הוא ויתור מתוך אהבה ולא מתוך כורח, אחרת נוצרים קלקולים וסיבוכים. ועל כך בפעמים הבאות...

נכתב בידי ד"ר אהובה ניסן, פסיכו-כירולוגית ומאמנת להעצמה אישית