כיבוד אב ואם בבחירת בת זוג

ועוד, שהרי אב שציווה את בנו לעבור על דברי תורה – אסור לבן לשמוע בקול אביו. וכאן קרוב הדבר להיות כמצוֶה את בנו לעבור על דברי תורה. שהרי אמרו חז"ל (קידושין מא.) שאסור לאדם לקדש אישה בלי שיראנה, משום שהקפידו חז"ל שישא אדם אישה שמוצאת חן בעיניו והוא חפץ בה, וזו היא האישה שמוצאת חן בעיניו. ולכן אין כוח ביד האב לעכב עניין נישואי בנו, ואין הבן צריך לשמוע לו בדבר זה.

וכן פסק הרמ"א, וכן פסק המהרשד"ם, שהאב שציווה על בנו שבשום אופן לא יישא את בת פלוני, והבן חפץ בה כי היא ישרה בעיניו – הדין פשוט שהבן יכול לישא האישה אשר ישרה בעיניו, ואין מצות האב מעכבת כלל. וכתב על זה בשו"ת משפט צדק, שאף שנידון מהרשד"ם היה בבן, נראה שהוא הדין בבת, שהרי אפילו האב אסור לו להשיא את בתו עד שתגדל ותאמר: "בפלוני אני רוצה". וכן כתבו עוד פוסקים רבים. וכן פסק מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, והאריך לדחות דברי ספר אחד שכתב לחלק בזה בין בן לבת.

אולם יש לדעת, כי על כל צעיר וצעירה לכלכל דרכיהם בחכמה, ולהקשיב היטב לדברי הוריהם בדרך ארץ ובכבוד, לראות אם אולי הם צודקים בדבריהם. ונכון להתייעץ בעניינים אלו עם תלמיד חכם אמיתי, בעל שכל ישר, כדי שלא תצא חלילה תקלה. אם מצד שהנישואין לא יעלו יפה, ואם משום שפעמים רבות הדבר גורם לסכסוך בלתי פוסק עם ההורים.

אך מבחינת ההלכה: הדין הוא כאמור, שאין להורים כל סמכות למנוע מבנם או מבתם להינשא לאשר חפצוּ. אולם כל זאת רק בתנאי שהמיועדת (או המיועד) לנישואין, היא אישה כשרה וצנועה כשאר בנות ישראל הכשרות. אבל אם הבן רוצה לישא אישה שאינה צנועה, וממשפחה פחותה, ויש לאביו צער ועגמת נפש מנישואיו שיהיו עם הנערה ההיא – חייב לשמוע בקולו, כי בנישואיו עמה גורם להוריו צער וביזיון. ונאמר: "ארור מקלה אביו ואמו", וכן מצינו שציווה יצחק אבינו את יעקב שלא יישא אישה מבנות כנען, מפני שהיו רעים וחטאים ובעלי מידות מושחתות. אבל אם היא אישה כשרה כנ"ל – אינו חייב לשמוע בזה לקול אביו.

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"