למה להתייעץ עם תלמיד חכם?

מעשה בני גד ובני ראובן, המופיע בפרשתנו, מאופיין בציון פרטים רבים המופיעים בכפילויות ובאריכות רבה. תורתנו הקדושה מדייקת מאד בדבריה ובכל מילה ומילה שכתובה בה טמונה משמעות. מה פשר אריכות יתירה זו שבפרשה ומה ניתן ללמוד ממנה?

יתירה מכך, הרי שאלה זו של בני גד ובני ראובן היא לבטח אחת משאלות רבות שהגיעו לפתחו של משה רבנו. מדוע המשא ומתן בין משה רבנו לשואלים הובלט במיוחד בשאלה זו ותשובתו של משה רבנו נכתבה בפירוט רב?

אולם באמצעות התבוננות בפרשה נלמד על דרך מנהיגותו המיוחדת של משה רבנו, ודרכה של תורה בפתרון שאלות ציבוריות.

בני גד ובני ראובן ניגשים למשה רבנו ובפיהם הצעה-בקשה: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה´ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה... אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן".

משה רבנו בוחן את הבקשה משני היבטים: גם מצד עצמה, האם ראויה היא להיעשות, וגם מצד השפעתה על כלל עם ישראל. וכתוצאה מכך פוסל מנהיגם של ישראל את הבקשה לחלוטין, ואף נוזף במבקשים תוך שהוא מתייחס לשתי ההשלכות: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!" - חלק זה שולל את תכניתם של בני גד ובני ראובן מצד עצמה. החלק שני מתייחס להשפעה הציבורית שלה: " וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה´? כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם... וַיִּחַר אַף ה´ בַּיּוֹם הַהוּא... וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף ה´ אֶל יִשְׂרָאֵל!". כלומר, מעשה זה עלול ליצור רושם של פחד בקרב העם ולהניאם מלעלות לארץ ולכובשה.

כששומעים זאת בני גד ובני ראובן, הם מבקשים לבאר למשה את כוונתם האמתית: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ". כלומר, איננו מתכוונים להיבדל מהעם, אנו נהיה הראשונים שיצאו להילחם וכך לא תהיה לבקשה השפעה ציבורית שלילית. רק משום מקום מרעה אנו מעדיפים את עבר הירדן המזרחי.

בשלב הזה היינו מצפים שמשה רבנו יאשר את בקשתם במילים קצרות. אך לא זו בלבד שמשה רבנו חוזר על פרטי הדברים, הוא מתקן את נוסח דבריהם ומפרט את דרך הפעולה הראויה ביותר. ראשית, הוא מתקן את תחושת ה´כוחי ועוצם ידי´ שנשמעה בבקשתם. נוסח דבריהם היה: "וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים... עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם". אך משה מתקן: " אִם תֵּחָלְצוּלִפְנֵי ה´ לַמִּלְחָמָה... וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה´... וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה´... וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה´". דעו לכם, אומר משה רבנו, רק ה´ הוא הנותן בידינו את הארץ ועלינו לגשת לכיבושה מתוך אמונה שלמה זו.

הם אמרו: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ", ומשה מתקן: יש להקדים את הילדים לרכוש: "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם".

אך לא בכך מסתיימת תשובת משה רבנו אליהם. בגלל דאגתו מהריחוק הרוחני העלול להיווצר כתוצאה מהנתק הגיאוגרפי בין מגורי שבטי ראובן וגד למגורי שאר השבטים, נוקט משה רבנו במהלך נוסף ביוזמתו. הוא פונה לשבט מנשה הידוע כשבט תורני, ומחלק אותם בין שני עבריהירדן. כך קשרי המשפחות ישמרו את החיבור לתורת ישראל.

מכאן נוכל ללמוד עד כמה גדול ערכה של עצת תלמיד חכם, המייעץ מתוך ראיה תורנית רחבה של המציאות בצורתה המורכבת והכוללת כאחת. שבת שלום.