בעלי מאחר. האם להדליק נרות חנוכה?

נשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, שאף הן היו באותו נס. ולכן בעל שאינו יכול להדליק נרות חנוכה בביתו, כגון שצריך לצאת למקום רחוק, ראוי ונכון שימנה את אשתו שתהיה שלוחתו להדליק את הנרות במקומו. ויוצא ידי חובה אפילו אם אינו נמצא שם בשעת ההדלקה.

וכתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאפילו אם יודע שיחזור לביתו באותו לילה בשעה מאוחרת, עדיף שימנה את אשתו שתדליק הנרות בזמן הראוי להדלקת נרות לכתחילה, דהיינו כרבע שעה לאחר שקיעת החמה, משידליק בעצמו בשעה מאוחרת. ואף על פי שבכל המצוות אנו אומרים "מצוה בו יותר מבשלוחו", מכל מקום כאן עדיף שימנה את אשתו להדליק את הנרות, משום שעל ידיה מתקיימת המצווה בזמן הראוי לה כתקנת חז"ל. ומלבד זה יש לומר, שכאשר האישה מדליקה נרות במקום בעלה, לא נחשב הדבר כאילו אינו מקיים המצווה בעצמו, שהרי אשתו כגופו, ואם כן כשמדליקה האישה נרות – הרי הוא כאילו הדליק בעצמו.

ומכל מקום, למנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה, אם נמצא הבעל במקום שיכול להדליק – טוב שידליק בעצמו בלא ברכה, ואשתו תדליק בביתו בברכה. ואם יכול הבעל – טוב שישמע ברכות ההדלקה מאדם אחר.

אף על פי שנשים חייבות בהדלקת נר חנוכה, מכל מקום כשבעל הבית מדליק נרות חנוכה בבית – אין אשתו ובנותיו מדליקות נרות בפני עצמן. ואפילו למנהג האשכנזים שכל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו, מכל מקום אשתו ובנותיו אינן מדליקות בפני עצמן. ורק אם האישה נמצאת לבדה בביתה, כגון אישה שאינה נשואה עדיין, או שאין בעלה נמצא בבית בשעת ההדלקה – תדליק נרות חנוכה.

והנה מוטל עלינו לבאר דבר נוסף, כי כאשר הבעל יודע שיגיע מאוחר לביתו, ועל כן הוא מורה לאשתו שתברך ותדליק במקומו, הרי הוא יוצא ידי חובת ההדלקה והברכות בהדלקה של אשתו. אולם אם אירע שכבר בלילה הראשון של חנוכה רואה אדם שהוא עתיד להתאחר לבוא לביתו, ועל כן הוא מורה לאשתו שתדליק היא את נרות החנוכה – נמצא שאינו מברך ברכת "שהחיינו" שמברכים בלילה הראשון של חנוכה. ועל כן ביום השני כשיבוא לביתו – יהיה עליו להדליק נרות ולהוסיף לברך ברכת שהחיינו על הדלקה, שהרי זו ההדלקה הראשונה עבורו.

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"

להרשמה למייל הלכה יומית: www.halachayomit.co.il