אבא, אני רוצה לבד!

ילד מעוניין וגם שמח להוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות הטמונים והאצורים בתוכו. בהוצאת כוחותיו אל הפועל, הוא חש שהוא יכול להעניק לזולת ממה שחנן אותו הבורא. דבר זה נותן לו סיפוק והרגשה טובה, וגם נוסך בו בטחון. לכן ראוי לתת לו משימות לבצע, כגון: לעזור בעבודות הבית, שליחויות למיניהם וכדומה. כל אדם ובכלל זה גם ילד, רוצה לחוש שהוא גם נותן משלו.

בוא וראה עד כמה קשה לאדם לסבול שהוא מקבל ואינו נותן.מעשה באדם שהיה מיטיב עם חברו ודואג לכל מחסורו. ובמקום שהמקבל יעריך ויאהב את מיטיבו – שנא אותו ולא רצה להיות בחברתו. החבר המיטיב ניגש לרב ושאל: "מה פשר הדבר, מדוע חברי שונא אותי, אף שאני מרבה להיטיב עמו?"

"במידה מסוימת הוא מרגיש מושפל מהנהגה כזאת. וכי הוא תמיד זקוק לתמיכה? האם אין לו מה לתת לזולתו? – שום אדם אינו מסוגל לשאת את זה. לכן, עצתי לך שתבקש ממנו שיעזור לך במה שיש לו ידיעה והוא מסוגל. למשל: אם הוא סנדלר – שיתקן לך את הנעלים. אם הוא חשמלאי – שיסדר לך את החשמל בבית וכדומה", סיים הרב את תשובתו. אותו אדם נהג כעצת הרב, ומאז, לא רק שחברו לא שונא אותו, אלא אף נעשה אוהבו, ותמיד שמח לראותו.

וכן ביחס למשפחה ולשכנים – אין לתת להם הרגשה שהם תמיד נזקקים לך ואין אתה נזקק להם. הדבר מעיק עליהם מאוד. לכן נְהג בחוכמה, ומדי פעם תבקש מהם אפילו דבר פעוט, כדי להסיר מהם את ההרגשה של מקבל ואינו נותן. הדברים אמורים גם ביחס לילדים – הילד, כדרכו של עולם, רוצה להוכיח לאחרים שהוא מסוגל לעשות דברים וליצור. פעמים הדבר בא לידי ביטוי כאשר מבקשים לעשות דבר מה, וכל הילדים קופצים ואומרים: "אני רוצה!".

זאת ועוד, אם מעסיקים אותו בצורכי הבית – הוא חש שותף בבית. כך הוא מרגיש מוערך יותר בעיני בני הבית, דבר הנותן לו חשק ורצון לפעול ולעשות, וגם מחייבו במידת מה להיות אחראי לענייני הבית.

יש דברים שילד שמח לעשותם, כגון לערוך קניות במכולת. הוא מרגיש בזה שהוא ­"גדול". ואם נותנים לו כסף ביד, הוא מאושר ושמח – הוא חש שגם סומכים עליו. וכן ילדה רוצה להוכיח שהיא "גדולה" ומסוגלת לעשות עבודות בית כמו אמא, כגון: לארגן את הבית, לשטוף כלים, לערוך את השולחן, לערוך קניות, וכדו. כך מעצימים את הילדים, ומפתחים בהם תחושת אחריות.