פרשת מקץ
בלי עין הרע - תרתי משמע
כך נכנסו כל עשרת השבטים למצרים בחשאי ובהיחבא, כאילו מפחדים הם מפני מישהו מסוים. ממי פחדו והסתתרו גיבורים וחכמים אלו, ומהי הסיבה שבשלה נכנסו למצרים בשקט מסתורי?
- גד שכטמן
- ל' חשון התשע"ד
לא עברו מספר שניות, והנקודה נראתה שוקעת לאיטה...
היה זה כששתי נשים נעמדו בשפת הים והתווכחו ביניהן בערנות, למי מהן יש עין רעה חזקה יותר ופוגענית יותר.
אחת הנשים התנדבה להראות את כוחה: "הביטי מעבר לאופק, רואה את נקודה מתקרבת? ובכן, זוהי אוניה. אעשה לה עין הרע והיא תטבע במצולות". כאמור, סמוך לדבריה, טבעה האוניה.
חברתה התפעלה מאוד, הביטה בעין של שכנתה ואמרה: "וואאוו! איזו עין רעה יש לך".
והעין של הראשונה התפוצצה...
* * *
הרעב הכה בכל תושבי האזור ללא הבדל דת וגזע. לא רק יושבי ארץ כנען העתיקה סבלו ממנו, אלא אף תושבי המדינות הסמוכות. יעקב אבינו ובני משפחתו עדיין לא סבלו מהרעב, שכן היו אנשים אמידים והתבואה נמצאה במזוויהם לרוב.
אך יעקב לא רצה שבניו יבלטו יותר מידי בין יושבי הארץ כ´מעמד עליון´, שיש בביתו לחם לשובע ואף מותרות. "רדו למצרים", ציוה יעקב לבניו, "כי שמעתי ששם ניתן להשיג מזון תמורת כסף".
עשרה משבטי י-ה הקדושים נטלו את טליתם ותפיליהם, ארזו מעט אוכל ובגדים, אסרו את חמוריהם והחלו במסע מצרימה. לפני כניסתם לעיר נקטו בני יעקב בדרך מוזרה מעט, לכאורה. הם התפצלו כל אחד לעצמו וכך התקדמו לעבר העיר.
עשרה שערים היו לה למצרים הקדומה, בשער הראשון נכנס, לדוגמה, יהודה. בשני נכנס ראובן, בשלישי שמעון... כך נכנסו כל עשרת השבטים למצרים בחשאי ובהיחבא, כאילו מפחדים הם מפני מישהו מסוים.
מי שמעט קורא את תיאורי המדרש על כוחם הרוחני של בני יעקב, שהתבטא אף בכח גופני על טבעי, משתומם. ממי פחדו והסתתרו אנשים גיבורים וחכמים אלו?! מהי הסיבה שבשלה נכנסו למצרים בשקט מסתורי, שגורם לנו – בזמן מאוחר יותר – לנורות אדומות הנדלקות בראשינו ולצלצול פעמונים מהדהד באוזנינו?!
אכן, מי שקרא בשימת לב את ציוויו של יעקב לבניו לרדת למצרים, בתוספת הסיבה שהוא מסבר את אוזנם בה, כבר שם לב למכנה משותף מעניין: אל תבלטו!
גם בציווי לרדת למצרים וכן בכניסה לעיר, נהגו השבטים בעצת יעקב אביהם, בצורה חשאית מסוימת. הם היו מעוניינים שלא ישימו שכניהם לכך שבביתם יש אוכל עדיין. ולא חפצו שהמצרים יראו עשרה גברים נאים וחסונים נכנסים ביחד מאותו השער, באחווה ובהדדיות מופגנת כלפי חוץ.
הסיבה שעמדה מאחורי עמדתו של יעקב אבינו: שלא תשלוט בהם עין רעה!
* * *
צמד המילים "עין הרע", זורעות פחד בלבבות אנשים, כאילו היתה זו מחלה מדבקת. ה-מכה שלא כתובה בתורה. בה"א הידיעה.
אין כאן המקום להרחיב איך פוגעת עינם הרעה של בני אדם, באנשים טובים וישרי דרך שבאמת לא חפצו להסתכסך עם איש. אך לפי עמדת היהדות וראיית המציאות – התופעה קיימת.
אולי בעז"ה נזכה באחד הימים, לתת את המרשם הסודי של חז"ל להינצל מ´עין הרע´. אך כרגע הבה נהיה חכמים בפני עצמנו, במקום לבנות בית חולים מתחת לגשר או להזדקק לתרופות, ננסה למנוע את עצמנו מלהגיע למצב שבו מאן דהו חפץ להביט בנו בעין רעה.
לצורך כך נעמוד בקצרה על השורש שגורם לזולת להביט בנו בעין עקומה, או אז נפתור את הבעיה מעיקרה.
שכן או חבר שרואה אדם קרוב אליו מתהדר בחפץ חדש, רוכש פריט יוקרתי מהממוצע, או חי ברמת חיים שנראית גבוהה מהמקובל. נדגיש: אין זה מחייב כלל וכלל שהחבר או השכנה צודקים! ייתכן שלפי הכנסותיו ומעמדו החברתי של האדם – נזקק הוא לחיות ברמה שכזו.
אך בדרך כלל יודעים בסביבה הקרובה לכל אדם, את צורת המותרות המשוערת שבה הוא אמור, לפי אמות הנורמליזציה, לחיות.
וכאן, בדיוק בנקודה הזו, למדים אנו מדברי יעקב לבניו את יכולת ההתחמקות מ´עין הרע´.
"אל תהיה חכם", אומר הפתגם, "תהיה צודק". אל תבלוט בשטח, אל תמשוך לעברך אש מצרות עינם של הסובבים. כמה שתשכיל יותר להצטנע ולא ´להדליק´ זרקורי עוצמה לכיוונך (כן, כן, האדם עצמו יכול להזיק לעצמו יותר מכל אויביו וחורשי רעתו), כך ייטב לך. שכן לסובבים לא תהיה שום סיבה להביט בעין רעה באדם שחי בדיוק כמותם.
נסיים בטיפ קצר שכוחו רב להרחיק עיניים לטושות מקנאה, למקרה בו כבר יש חשש שמישהו החל לפזול לכיוונכם: הקפידו לאהוב - את זה שהינכם חושדים בו בצרות עין - ככל הניתן. שוב ושוב הכניסו לליבכם את מעלותיו ונקודותיו הטובות.
כי "כמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם". כפי שתאהבו אותו אתם – כך יתעורר ליבו לאהוב אתכם ולהיטיב לכם.
למדור פרשת השבוע באתר הידברות
פרשת מקץ – כל הסרטים ב-VOD הידברות