פיתוח האישיות

הרפיה - לשם מה?

כמה מקום ממלאים הלחץ והמתח בחיינו? כמה היינו מרוויחים לו היינו מצליחים להגיע לרוגע ושלווה? מסתבר שיש דרך פשוטה למדי העשויה לסייע בעניין, ואם נשקיע בכך מעט עבודה, אין ספק שחיינו ישתנו לחלוטין. חנה רוט, יועצת בתחום החשיבה החיובית, מסבירה כיצד באמצעות הרפיה נוכל לחוש יותר רגועים, שלווים ובטוחים וכיצד נוכל לפעול מתוך שליטה עצמית, אפשר לעצום עיניים

  • פורסם י"א חשון התשע"ד
אא

הרפיה היא אחד הכלים החשובים ביותר העשויים לאפשר לנו להגיע לרוגע נפשי. אנו, כיהודים, מצווים לשמור שבת. השבת, כידוע, משפיעה על כל ימי החול. ההרפיה היא כעין שבת קטנה, משחררת ומרגיעה. ההדרכה לחשיבה חיובית ולפתרון בעיות מרגיעים את הנפש, וכשהנפש רגועה הכל זורם ביתר קלות, יצירתיות ויעילות.

מי ששומר על מצב רוח רגוע מסוגל להתמודד עם מצבי לחץ וכעס, מקבל הכל בפרופורציה ושולט בתגובותיו.

הרפיה כתחליף לשינה עמוקה?

המנוחה העמוקה אותה ניתן לחוש בעקבות הרפיה טובה של 10 דקות, שווה, לדעת החוקרים, לשעתיים של שינה מרגיעה, לכן אפשר לחסוך באמצעותה זמן של מנוחה. הרפיה לפני השינה מאפשרת שינה עמוקה וטובה, ואילו הרפיה סמוכה לשעת הקימה מאפשרת להתחיל את היום ברוגע.

האימון היומיומי של ההרפיה יוצר שליטה רבה על תת ההכרה, ומהווה כלי לפתרון בעיות באמצעות דמיון מודרך ומשפטים חיוביים המופנמים במהלך ההרפיה.

להתמקד ברצוי

בדמיוננו אנו יכולים להציב מטרות ולהגשימן. נוכל לראות במוחנו כל מצב רצוי. היכולת להתמקד ברצוי במקום במצוי מקדמת אותנו לקראת מטרותינו, ובמקום להיות בעצב, בלחץ ובחוסר אונים, הנובעים ממצבים שונים, נוכל לחיות בתקווה לעתיד טוב יותר.

החשיבה החיובית וראיית המצב הרצוי בדמיון מאפשרים התמודדות טובה יותר בחיי היומיום עם מצבים של לחץ ומצוקה.

הקב"ה, כידוע, מהווה את עולמו בכל רגע ורגע, והמחשבות שלנו זורמות לתוך ההוויה האלוקית ויוצרות מציאות. כדאי שהן תהיינה טובות, רגועות ומלאות אמונה, ואז הן תיצורנה, בעז"ה, מציאות טובה יותר.

אין לי ספק שאם כל אדם יתרגל הרפיה פעם אחת ביום, אפילו הרפיה קצרה, יהפוך עולמו לעולם רגוע יותר שנעים להיות בו. לפיכך, חשוב שכל אחד יראה את עצמו כשליח, המשפיע על סביבתו ועל העולם כולו, ויהפוך את תרגילי ההרפיה להרגל קבוע.      

ההשפעות הפסיכולוגיות של ההרפיה

להרפיה ישנה השפעה פסיכולוגית משמעותית. ניתן באמצעותה לשפר היבטים שונים של האישיות, לחזק תכונות חיוביות ולשנות גישות והרגלים לא רצויים.

במצב של הרפיה מתרחשות תופעות גופניות המלוות בתחושות של רוגע ושמחת חיים. תחושות אלה מחזקות את היציבות הרגשית, משום שבמצב של רוגע אנו מגיבים לגורמי מתח בצורה רגועה ומאוזנת, מסתגלים ביתר קלות למצב חדש, ומצב הרוח יותר יציב ופחות נתון לשינויים.

בנוסף, ההרפיה גורמת לשינוי חיובי בדרך החשיבה ולגישה פתוחה יותר. תחושת השליטה על התגובה במצבי לחץ, הנובעת מתרגול ההרפיה, מחזקת את הביטחון וההערכה העצמית. כל השינויים החיוביים הללו נחרטים במודעות הפנימית שלנו, ובאופן אוטומטי הם משפיעים על דרך התגובה שלנו ומשנים אותה.

ההשפעות הפיזיולוגיות של ההרפיה.

מבחינה מדעית נמצא כי ההרפיה מביאה לשחרור והרחבת השרירים, בעוד המתח מביא לכיווץ והתקצרות השרירים. ניתן להבחין בעת ההרפיה בשינויים פיזיולוגיים נוספים:

א. שינוי בתדרים של המוח

מחקרים העוסקים בחקר המוח, מצאו שהמוח פועל בכוח חשמלי ומייצר גלים שונים, הניתנים למדידה באמצעות מכשיר האלקטרופלאגרף. המכשיר בודק את הפעילות החשמלית של תאי המוח באמצעות אלקטרודות המחוברות לקרקפת. התוצאה מתקבלת בגרף המשרטט את הגלים השונים המאפיינים את פעילות המוח. קיימים ארבעה סוגים של גלים הנקראים: ביתא, אלפא, תיטא ודלתא.

גלי ביתא:  גלים מהירים בעלי עוצמה חשמלית נמוכה, המופיעים במצב של ערנות, מצב בו אנו פעילים וקשובים לגירויים החיצוניים.

גלי אלפא:  גלים איטיים בעלי עוצמה חשמלית גבוהה, המופיעים במצב של הרפיה. נוכחותם יוצרת תנאים של רגיעה, קליטה טובה, ריכוז גבוה, יעילות ויצירתיות.

גלי תיטא:  מופיעים בשלב הראשון של השינה.

גלי דלתא:  מופיעים במהלך שינה עמוקה.

ברגע זה, כאשר אתם קוראים שורות אלה, או כאשר אתם משתמשים בחמשת החושים בחיי-היומיום, המוח מייצר בעיקר גלי ביתא. גלים אלה מופיעים בזמן קריאה, דיבור, האזנה, כתיבה וכו´.

כאשר אנו מבצעים תרגיל הרפיה, עוצמים עיניים, מתעלמים מהגירויים החיצוניים ומקשיבים למה שקורה בתוכנו, גלי-המוח נעשים איטיים יותר ועוצמתם גדלה. גלים אלה מכונים גלי אלפא. החוקר האמריקני חוזה סילבה, ממציא השיטה, גילה שבמצב של הרפיה יש יותר גלי אלפא במוח.

המוח מחולק לשני חלקים או חצאי כדור (המיספרות). כל חצי כדור קולט את המציאות בצורה שונה. חצי הכדור השמאלי קולט מידע בצורה אנליטית לפרטי פרטים, והוא מאופיין בחשיבה לוגית, מסודרת, רציפה, וקשור לזיכרון לטווח קצר. חצי הכדור הימני קולט מידע בצורה סינטטית, גלובלית וכוללנית. הוא מוסר לנו את המידע באופן סימולטני ובאמצעות תמונות. זהו עולם החשיבה היצירתית, הדימויים השכליים, החלומות והזיכרון לטווח ארוך.

כדי להמחיש את הקליטה השונה של שני חצאי הכדור של המוח, נציג את האלגוריה הבאה: שלושה עיוורים נתקלים לראשונה בחייהם בפיל. זה שתפס במקרה את זנבו של הפיל, חשב שתפס חבל, זה שנפל לידו החדק, חשב שבידו נחש. השלישי מישש את רגלו של הפיל, והיה בטוח שזה גזע עץ. משום היותם עיוורים, הם לא ראו את התמונה השלימה של הפיל, אלא כל אחד קלט פרט אחר. כך פועל חצי הכדור השמאלי במוח. הוא קולט פרטים ובונה מהם תמונה שלימה, בעוד שחצי הכדור הימני אינו צריך לבנות תמונה מפרטים, אלא הוא קולט את התמונה כפי שאדם שאיננו עיוור היה קולט את הפיל. הוא רואה אותו מיד ובשלימות, תוך צירוף מידע שהוא מעבר לראייה הפיזית, כמו למשל, כובד משקלו.

למעשה, רק אם נשלב את המחשבה המסודרת של חצי הכדור השמאלי עם התמונה הכוללת וה"הברקות" של חצי הכדור הימני, נוכל להשתמש בכל היכולת הגלומה במוחנו.

כאן נכנסת ההרפיה לתמונה. כאשר המוח מייצר יותר גלי-אלפא, יש איזון בין שני חצאי הכדור של המוח. זהו המצב האידיאלי בו נוכל למצוא פתרונות וליצור רעיונות חדשים. במצב זה יש איזון בין שני חלקי המוח, וכתוצאה מכך המוח קולט יותר, מרוכז ויצירתי יותר. במצב שמלבד גלי ביתא, מופעלים גם גלי אלפא, הבריאות משתפרת, רמת החרדה פוחתת, היכולת לדמיין משתפרת, הזיכרון מתחזק ועימו כושר הלמידה.

ב. הרפיה ומערכת הנשימה

הנשימה המהירה קשורה למצב של מתח והתרגשות. ככל שנעמיק בהרפיה, הופכת הנשימה ליותר איטית וקצבית. במצב של הרפיה אנו נושמים מהבטן, וכך נכנס יותר אוויר לריאות.

ג. הרפיה והמערכת החיסונית

התאים הבסיסיים של המערכת החיסונית בגופנו הם הלימפוציטים. הלימפוציטים הם סוג של כדוריות לבנות אשר נוצרות במח-העצם ותוקפות גופים זרים, וירוסים ובקטריות.

הלימפוציטים פעילים יותר, ככל שבדם ישנה רמה נמוכה של חומרים כימיים הקרויים גלוקוקורטיקואידים. הגלוקוקורטיקואידים מופרשים ע"י הבלוטות של יותרת הכליה. במצב של מתח יש הפרשה גבוהה ביותר שלהם, בעוד שבמצב של הרפיה הם מופרשים בכמות קטנה. לפיכך, במצב של הרפיה הלימפוציטים מגנים על הגוף טוב יותר מפני מחלות.

ד"ר סימונטון (1975), מצא שחולים שלמדו להגיע להרפיה ודמיינו במהלכה כיצד התאים החזקים של המערכת החיסונית מתגברים על התאים הסרטניים החלשים, הגבירו את סיכוייהם להבריא. אם כן, נמצא קשר הדוק בין מחשבותיהם לבין התגובה של המערכת החיסונית למחלה.

ד. ירידה במתח השרירים

תרגול ההרפיה גורם לירידה במתח השרירים, וכתוצאה מכך ישנה ירידה ברמת החרדה. כמו כן, ניתן אף להתגבר על כאבים שנגרמו כתוצאה מכיווץ שרירים, משום שבאמצעות ההרפיה ניתן ללמוד כיצד להרפות ולכווץ את השרירים במידה הרצויה לנו.

ה. ירידה בקצב פעימות הלב ולחץ הדם

הרגיעה בעקבות המחשבות החיוביות ותחושת השחרור, גורמת לרגיעה בפעילות הלב. הלב מתאמץ פחות, כלי הדם מתרחבים ומגיע יותר דם וחמצן ללב. התרחבות כלי הדם אף עוזרת להורדת לחץ הדם. ההרפיה מפחיתה את כמות הכולסטרול בדם, ומונעת את הצטברותו בכלי הדם.

הגישה השכלית

על מנת שנוכל להפיק מתרגיל ההרפיה את מירב התועלת, כדאי לנקוט בגישה שכלית חיובית, ולהיות פתוחים לרעיון שאנו אכן מסוגלים להגיע להרפיה. ישנם מקרים בהם אנשים מרגישים התנגדות להרפיה. ייתכן שזה נובע מחשש לאיבוד שליטה במצב חדש ולא מוכר. אולם, יש לדעת שההרפיה נעשית במודעות ובשליטה מלאה, ותמיד נוכל לצאת ממנה ברגע שנרצה.

סוד ההצלחה הוא לאפשר לעצמנו להגיע להרפיה. בדרך כלל, כל למידה דורשת מאמץ. אולם, כדי להגיע להרפיה לא צריך להתאמץ – המאמץ מפריע להרפיה. אי אפשר לצוות על הגוף "הרפה את עצמך". כאן דרוש לנו בדיוק ההיפך ממאמץ, ורק כך נוכל להביא את עצמינו למצב של רפיון גופני ופתיחות מחשבתית.

במה מתרכזים?

עלינו לרכז את תשומת ליבנו בדברים שיוכלו לסייע לנו להגיע להרפיה. חלקם חיצוניים, כמו קולו של המנחה והמוסיקה שברקע, וחלקם פנימיים, כמו התמונות שאנו רואים בדמיוננו והתחושות הנעימות שאנו יוצרים בגופנו. באמצעות הדמיון נוכל ליצור תחושות נעימות של כובד, קלות, חמימות, והרגשה שאיבר מסוים רחב, רך או רפוי, לפי רצוננו.

ככל שנעמיק בהרפיה, נתנתק מהרעשים הסביבתיים הבאים מבחוץ. אומנם נמשיך לשמוע אותם, אך נהיה מסוגלים להפריד בין השלווה שבתוכנו לבין הרעש שבחוץ. כתוצאה מן התרגול, נוכל להגיע להרפיה גופנית ולרגיעה שכלית.

איך עושים הרפיה?

ישנן מספר סוגי הרפיות, אשר לכל אחת מטרה משלה. לצורך המחשה נוכל להתמקד בשתיים מהן. אחת היא "הרפיה להצבת מטרות והגשמתן": דמיינו שאתם נמצאים מול מסך. על המסך מקרינים תמונה המביעה קושי מסויים בחייכם, שאתם מעוניינים לפתור. יש להתמקד בקושי לא יותר מכמה שניות. לאחר מכן דמיינו שמקרינים על המסך תמונה של המצב הפתור. ככל שתראו את הפתרון בצורה דינמית וצבעונית יותר, כן תקרבו את הפתרון למציאות. מי שמחכה לזיווג הגון, יכול לדמיין עצמו תחת החופה, מי שממתין לילד יכול לדמיין עצמו אוחז תינוק בזרועותיו, מי שאינו מקו הבריאות יכול לדמיין עצמו בריא וחזק, מי שמחפש משרה יכול לדמיין עצמו משיג משרה טובה ורצויה... וכן על זו הדרך.

ההרפיה השניה היא "הרפיית קרן אור": דמיינו קרן אור לבנה, הנכנסת דרך כתר הראש או האף, אל תוך הגוף וממלאת אותנו בשלווה, רוגע, בריאות, אמונה ובטחון. כשאתם חשים שהגוף כבר מלא באור הלבן, דמיינו שכעת משתחררת קרן האור מהגוף, ולוקחת איתה את כל החרדות, הדאגות, המחשבות השליליות וחוסר האמונה והבטחון...

תנאים נוחים

על מנת לבצע את ההרפיה, יש לבחור במקום שקט ונעים, מקום נוח שנוכל לשהות בו ללא הפרעות. תנאים אלה חשובים במיוחד בתחילת ביצוע התרגיל. לאחר שנרכוש ניסיון, נהיה מסוגלים להגיע להרפיה טובה גם בתנאים פחות נוחים.

לביצוע התרגיל כדאי לבחור בזמן המתאים והנוח ביותר. כל שעות היום מתאימות להרפיה, וחשוב לקבוע זמן תרגול קבוע, על מנת להפוך את ההרפיה להרגל.

לימוד ההרפיה הוא תהליך שניתן ליישם רק באמצעות תרגול. רצוי לתרגל את ההרפיה לפחות פעם אחת ביום. אם זה קשה, גם בתרגול של מספר פעמים בשבוע נוכל ליהנות מיתרונות ההרפיה, לחוש שלווים, בטוחים ולפעול מתוך שליטה.

מי ייתן ונזכה כולנו להיות רגועים תמיד, ולנצל את הכלי הנפלא הזה שנתן לנו הבורא על מנת להגיע ליותר שלווה וחיבור פנימי לעצמנו ולבורא.

תגיות:הרפיהרוגע

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה