המלחמה על הלחם

תחילה אפתח ואציין שלמרות מרכזיותו של הלחם, למעשה אני פוגש הרבה אנשים המתלוננים כי דווקא הלחם גורם להם לתחושה רעה. יש המתלוננים על ליחה שמופיעה אחרי אכילתו, יש המתלוננים על צרבות קשות, ויש על תחושת כבדות. נבדוק מעט נושא זה על פי מרכיביו השונים של הלחם:

קמח: גרעין החיטה מורכב משלושה חלקים: הגרעין עצמו, הקליפה והנבט. בקליפה נמצאים האלמנטים החיוניים של החיטה – ויטמינים, מינרלים, חלבון אנזימים ועוד. כמו כן, הקליפה מסייעת לעיכול טוב יותר של הקמח דבר אשר מסייע למניעת עצירויות וכדומה. בקמח לבן מרחיקים את קליפת הגרעין והנבט, ומה שנשאר הוא הגרעין עצמו שערכו בעיקר קלורי ונטול כל ערך בריאותי. משום כך הוא מעלה את רמת הסוכר בדם (אינדקס גליקמי גבוה) מה שעלול לגרום לעלייה במשקל, סכרת ועוד. קמח מלא לעומת זאת אינו חסר את אותם דברים החסרים בקמח הלבן, אולם גם בו יש מספר חסרונות (לא אגע בהם במאמר זה) אם כי בוודאי שהוא עדיף על קמח לבן.

שמרים: יש רבים שפיתחו אלרגיה לשמרי אפייה. ויש עוד רבים הסובלים מפטרייה במערכת העיכול, שהשמרים מחזקים את נוכחותה אצלם, אף שרבים מהם אינם מודעים לכך.

לאור זאת, מסתבר שהיחס ללחם מורכב יותר ממה שרגילים לחשוב ומכאן שאין להתייחס אליו כמובן מאליו. לאור מה שציינתי לעיל, אציע מספר עצות מעשיות הנוגעות לצריכה של הלחם כדי שיהיה קל יותר לעיכול:א. כיום יש קמחים שונים, כגון: שיפון, כוסמין ועוד. אלו שמרגישים תופעות לא רצויות לאחר אכילת לחם רגיל, כדאי שיחפשו לחמים מקמחים אלו.

ב. לעיתים רצוי לבדוק מדוע לא טוב להם עם הלחם. אולי כי יש להם בעיה כל שהיא במערכת העיכול, כגון הפטרייה שהזכרנו קודם, ועל כן רצוי לגשת למטפל. אלו הסובלים מאלרגיות שונות רצוי שייבדקו שמא הם רגישים לשמרים או שמא סובלים מפטרייה במערכת העיכול.

ג. תהליך העיכול של הלחם מתחיל בפה על ידי אנזימים שנמצאים ברוק. משום כך יש ללעוס את הלחם כראוי באופן שהרוק יתערבב כהלכה עם הלחם דבר שיקל על המשך עיכולו.

ד. רצוי להימנע מאכילה של לחם מקמח לבן. לא רצוי להרבות באכילת הלחם אפילו מקמח מלא.

ה. לאכילת הלחם רצוי להוסיף שפע של ירקות.

אליהו שכטר הוא איירידיולוג ומטפל טבעי

שבע ברכות – שידוכים לדתיים בחינם